פורים מגיע, וכדי לדעת איזה אלכוהול מותר לנו לשתות עלינו לדעת שאת כשרות המשקאות האלכוהולים אפשר לחלק לשלושה חלקים: היינות ומוצרי הגפן, הליקרים והבירות והתזקיקים כמו וויסקי, רום, וודקה, טקילה וכד'.
לגבי יינות עיקר הבעיה היא באמת ביינות מתוצרת חוץ וביינות מיקבים ישראלים קטנים שיוצרו ללא השגחה. למעשה הכלל הוא מאוד פשוט: ביין הכשרות חייבת להופיע על הבקבוק ובלי זה אי אפשר להשתמש ביין. ביינות מתוצרת הארץ ישנן שאלה חמורה של מצוות התלויות בארץ (טבל, ערלה וכד') ולכן בלי כשרות מסודרת על הבקבוק אי אפשר לצרוך את היין. כמובן שמוצרים כמו קוניאק וברנדי, שהם בעצם תוצרי לוואי של יין, חייבים כשרות מסודרת על הבקבוק ובלי זה אי אפשר לרכוש אותם.
התזקיקים הם למעשה משקאות אלכוהולים המזוקקים ישר מחומר הגלם – כמו וויסקי, וודקה, טקילה וג'ין בשונה מהליקרים שמלבד זיקוק האלכוהול מסוכר של פירות שונים (בד"כ) הם בעצם מורכבים מהמון תוספות וחומרי גלם שונים.
איזה וויסקי מותר לשתות?
הדיון ההלכתי החשוב ביותר לגבי הוויסקי נוגע לוויסקי שמתיישן בחביות שהיה בהן יין. במילים אחרות: השאלה היא האם טעם היין הבלוע בחביות אוסר את הוויסקי שהתיישן בהן. חשובי הפוסקים בזמננו (כגון האג"מ והמנחת יצחק זצ"ל וליבדל"א המנחת אשר שליט"א) מתירים את הדבר מנימוקים שונים. יש לזכור שלמעשה שאלה זו נוגעת רק לחלק קטן ממותגי הוויסקי בעולם והדבר בד"כ כתוב על הבקבוק. רוב המותגים אינם מיושנים בחביות כאלה אלא בחביות רגילות. לכן אין בעיה לשתות וויסקי כזה משום שהוא עשוי מזיקוק המאלט, מים ולפעמים מעט צבע של קרמל.
מה לגבי הוודקה? תהליך הייצור שלה מאוד דומה לוויסקי, אבל היא לא מיושנת בחביות. הוודקה נכנסת חזק מאוד לשוק הישראלי בשנים האחרונות בגלל שמאוד קל לתת לה טעמים ולהכין ממנה קוקטיילים. כאן גם נמצאת הבעיה – בתמציות הטעם השונות. לכן, רוב הוודקה הרגילה היא כשרה (לפסח יש צורך בכשרות נפרדת). על וודקה בטעמים צריך לחפש את ההכשר או לברר מול איש כשרות מקצועי אם הוא מכיר את המותג/מוצר כדי להעיד שהוא כשר. יש גם וודקות שזיקקו אותם מסוכר לקטוז העשוי מחלב. גדולי הפוסקים בארצות הברית עסקו בשאלה זו והכריעו כי משקה כזה נחשב חלבי.
ומה לגבי ליקרים? הליקרים הם עולם בפני עצמו. ליקר עשוי משני רכיבים מרכזיים: אלכוהול (שיכול להגיע מטקילה, התססה של פירות שונים, וויסקי , קוניאק או יין מזוקק) וטעמים שונים שיכולים להגיע מחלב, קפה, תערובת של עשבים ופירות. יש קבוצה שלמה של ליקרים חלביים – בייליס, שרידנס, אייריש קרים ואחרים – שמלבד היותם חלביים מדובר בחלב שאינו חלב ישראל ומי שמהדר בזה צריך לדעת; הרי שהבעיה המהותית ביותר היא מקור האלכוהול*: כגון תוספת יין לבן, תוספת ברנדי וקוניאק וכד'. הבעיה הנוספת היא תוספת של צבעים שאינם כשרים. לגבי ליקרים, אני ממליץ לרכוש רק כאלה עם כשרות ברורה".
איך יודעים איזה בירה כשרה?
גם בירות הן מוצר שהצריכה שלו עולה משמעותית לקראת פורים. השוק מוצף בבירות מכל מיני מקומות. למרות שבדרך כלל בירות הן מוצר פשוט, יכול להיות שדווקא בתקופה הזו של פורים, תהיה בעיה של 'חדש'. מדובר בתבואה שנקצרה לפני הפסח. יש מחלוקת בין הפוסקים האם האיסור הזה חל בחו"ל ועל נוזל. רוב הפוסקים חושבים שהתשובה חיובית. הבעיה הזו קיימת בעיקר בבירות שמגיעות מארצות צפוניות מאוד ששם היה קציר בסתיו – כמו נורבגיה, שבדיה ובמידה מסויימת גם רוסיה. אם רוצים לקנות בירה ממדינות אלה, עדיף לרכוש אותה לאחר הפסח כדי לא להיכנס לכך. רוב הבירות מאנגליה, מצרפת ומאוסטריה – אם אין בהן טעמים – הן כשרות. יש עוד סוג של בירה שהשתמשו לתסיסה שלה בלקטוז שיש עליהן כיתוב ברור והן חלביות ומי שמקפיד על חלב ישראל צריך לדעת זאת.
הרב ד"ר אורן דובדבני הוא ראש מערך הכשרות של צהר.