שאלה: בחג הסוכות היו מקריבים בבית המקדש שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם. אני לא מתחיל להבין מה לנו ולהם? מדוע לבזבז עליהם שבעים פרים? לא חבל?
תשובה: המטרה של עם ישראל, היא לא רק לקיים את התורה בשביל אושרינו הלאומי הפרטי, אלא להשפיע אמונה ורוחניות אמיתיות על כל העולם כולו. כפי שהקב"ה יעד את אברהם להיות "אב המון גויים" וברך אותו בברכת "ונברכו בך כל משפחות האדמה, ובזרעך". כל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים מלאים בבקשות שהקב"ה ימליך את מלכותו על אומות העולם. "ובכן תן פחדך ד' אלוקנו על כל מעשיך, ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים וכו'...מלוך על כל העולם כולו בכבודך...וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו וכו'. אפילו תפילת "עלינו לשבח" שמדברת על "להפנות אליך כל רשעי ארץ", ו"לתקן עולם במלכות שדי", הוכנסה לתפילת עמידה במוסף של ראש השנה. אבל הקב"ה תובע מאומות העולם להתחבר אלינו דרך חג הסוכות דווקא. כפי שמזהיר הנביא זכריה:
זכריה פרק יד
(טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְדֹוָד צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:
(יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְדֹוָד צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם:
(יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְדֹוָד אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (יט) זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:
הקב"ה לא תובע מאומות העולם להתחבר אל החגים שעניינם מיועד לקשר המיוחד בין ישראל להקב"ה, כמו פסח ושבועות. אולם, חג האסיף, גם הגויים יכולים להזדהות עם חלק מן התכנים שלו. שהרי זה חג האסיף שבו אנו שמחים ומודים להקב"ה על התבואה שנתן לנו, ומנסכים מים ומתפללים אל הקב"ה שיברך את האדמה בגשמים. לתוכן הזה של הזנת העולם על ידי ד' גם הגויים יכולים להתחבר.
הקישור שלהם אל הקב"ה הוא לא מתוך עצם אהבת ד' ויראת רוממתו וקשר פנימי עם מידותיו ומהותו. אבל יש להם תפיסה בקשר התועלתי שצריך להיות להם עם הקב"ה, שהוא המלך היחיד והאמיתי של העולם, והוא זן מפרנס ומשגיח עליהם.
היכולת של אומות העולם להתחבר אל הקב"ה תלויה בעם ישראל. עם ישראל מתחבר ישירות אל הקב"ה דרך השכינה השורה עליהם, והגויים זקוקים לעם ישראל שיהיו אנשי הקשר שבעזרתם יוכלו להגיע לאמת האלוקית. עם ישראל הוא המקשר בין אומות העולם להקב"ה.
הרב קוק בעולת ראיה, מסביר את הדבר בדרך עמוקה יותר: "בחודש תשרי מתגדלת בנו הקדושה הטבעית, יסוד עריגת האמונה על פי מקוריותה הנפשית, ומזה מתפרנסים כל העמים כולם פרנסתם הרוחנית – שבעים פרים כנגד שבעים האומות".
כלומר, ככל שעם ישראל מתגבר לטובה ברוחניותו, והשכינה שורה עליו בשיאה, הוא משפיע בזה על רוחניותם של אומות העולם. סוכות הוא שיא השמחה, וגם שיא השראת השכינה, וככל שיש יותר השראת שכינה בעם ישראל, הגויים יכולים להתחבר אל הקב"ה דרך עם ישראל.
הדבר מסביר מה שעבר על יונה הנביא שהיה מעולי הרגלים, שבא לשמחת בית השואבה, ודווקא שם קיבל את הנבואה ללכת אל נינוה העיר הגדולה, ולקרוא לה לחזור בתשובה. (ירושלמי סוכה פ"ה הלכה א'). כי הזמן של סוכות עם שמחת בית השואבה, הוא זמן שמסוגל להשפעה רוחנית על אומות העולם.