חג הסוכות מסמל יותר מכל את האחדות שבעם ישראל, ארבעת המינים מסמלים ארבע דמויות שונות - האתרוג שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל תורה ומעשים טובים. הלולב, שיש בו טעם (תמר) אך אין בו ריח, מסמל את האדם שיש בו תורה ואין בו מעשים טובים. ההדס, שיש בו ריח ואין בו טעם, מסמל את האדם שיש בו מעשים טובים ואין בו תורה. הערבה מסמלת את האדם שאין בו לא טעם ולא ריח, אין בו לא תורה ולא מעשים טובים.
את ארבעת המינים אנו אוגדים ביחד, ונוטלים אותם בחג הסוכות לשש כיווני העולם, לבטא בהם את תפילתנו על השנה הבאה שתהיה שנה מבורכת וגשומה. ננסה לעמוד על שתי נקודות חשובות ביחס לארבעת המינים. הראשונה, צורת האחדות - בימים נוראים התפללנו "ויעשו כולם אגודה אחת לעבדך בלבב שלם", אך כיון שהתשובה שהייתה בימים הנוראים הייתה בבחינת תשובה מיראה, כל אחד ואחד מאתנו צמצם את כוחות הרצון שלו ובלבד שנזכה לצאת זכאים בדין. הווה אומר, שלא הבאנו לידי ביטוי את האופי המיוחד שלנו, אלא יותר התבטלות שהביאה לאחדות.
בחג הסוכות האחדות היא שונה, כיון שאנו זוכים לעשות תשובה מאהבה מתוך הכרה ורוממות האל יתברך שמו, אין אנו מבטלים את אישיותנו וכך כל אחד מבטא את האישיות המיוחדת לו שדרכה הוא מתקשר ומתחבר לאבינו שבשמיים. מתוך השוני אנו זוכים גם להתאחד זה בזה, ולא לבטל ולהתבטל בהופעה המיוחדת לנו.
הנקודה השנייה שבאה לידי ביטוי בארבעת המינים, היא הסגולה הישראלית. בוודאי שאצל האתרוג אנו מוצאים את הביטוי השלם של תורה ומצוות, ובניגודיות אליו אצל הערבה אנו לא מוצאים לא תורה ולא מצווה, אם כן מה המעלה ליטול את הערבה בתוך ד' המינים?
הערבה מבטאת יותר מכל את הנקודה הפנימית המהותית שבכל אחד ואחד מאתנו, את עצם שייכותנו, לעניין האלוהי בעולם. את הביטוי של הפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם". ללמדנו, שהתוכן הפנימי המהותי שבתוכנו, בא לידי ביטוי וחשיפה על ידי קיום תורה ומצוות. כלשון הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים" ומתוך כך "ונתן לנו את תורתו", מתוך היותנו נבחרים על ידי ריבונו של עולם, זכינו לקבל את התורה של ריבונו של עולם. ומה זיכנו לקבל את התורה? היא הסגולה האלוהית הטמונה בתוכנו, כלומר מה שעושה אותנו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
הערבה היא מסמלת את הסגולה האלוהית הטמונה בכל יהודי ויהודי, וסגולה זו אינה תלויה בתנאי אלא היא וודאית וקיימת בנשמתנו.
הכותב הוא נשיא הגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר בראשון לציון