מרד בר כוכבא – בימים ההם - בזמן הזה

ל"ג בעומר הוא יום חג שעובר על הדרך בימים שבין פסח לשבועות. כל בית ישראל שמח לציין ולחגוג יום זה, במגוון מנהגים ומסורות שהתפתחו עם השנים. בכל אופן, רבים לא יודעים בצורה מלאה על ההיבטים הרבים הקשורים ליום חשוב זה, הן מבחינה לאומית והן מבחינה דתית

חדשות כיפה גדי דמרי 05/05/15 20:22 טז באייר התשעה

ל"ג בעומר הוא יום חג שעובר על הדרך בימים שבין פסח לשבועות. כל בית ישראל שמח לציין ולחגוג יום זה, במגוון מנהגים ומסורות שהתפתחו עם השנים. בכל אופן, רבים לא יודעים בצורה מלאה על ההיבטים הרבים הקשורים ליום חשוב זה, הן מבחינה לאומית והן מבחינה דתית.

אין ברצוני לגעת בכל הנקודות, קצרה היריעה, אך מבקש אני להתמקד בשני נושאים מרכזיים דת ולאום הקשורים קשר אמיץ לימינו אנו ולמדינה העצמאית הריבונית שלנו, בה אנו חיים, מדינת ישראל.

בימים ההם...

עוד בימים בהם למדתי היסטוריה בתיכון, החומר הלימודי התחבט בשאלת "הביצה והתרנגולת" או יותר נכון" מה קדם למה", האם גזרות הדת שהוטלו על היהודים היו לפני המרד ואז כתגובה לגזרות אלה פרץ המרד, או שמא גזרות השמד של הרומאים כלפי היהודים הם כתוצאה של ענישה בעקבות המרד.

ההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס שחיבורו על המרד משקף נאמנה את קורותיו, מציין כי המרד פרץ בתגובה להקמת עיר אלילית ומקדש לאל הרומי זאוס על חורבות ירושלים ועל חורבות בית המקדש. בנוסף, הארכיאולוגיה על נגזרותיה השונות באה לעזרתינו:

לפני מס' חודשים, נתגלה בחפירות הצלה בירושלים, מצפון לשער שכם כתובת אבן בלטינית מהחשובות ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים.

תרגום הכתובת:

"לאימפרטור קיסר טריאנוס אדריאנוס אוגוסטוס בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת. (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס".(תמונה מס' 2)

אז מה הקטע, כתובת זו מאששת את הגורם האמיתי למרד של לוחמי בר כוכבא ברומאים והוא הקמת עיר אלילית על חורבות ירושלים שבמרכזה מקדש אלילי, על חורבות בית המקדש. באותה תקופה שלט באמפריה הרומית אדריאנוס קיסר, הוא דגל במונח "פקס רומנא" - "השלום הרומאי" וערך סיורים רבים ברחבי האימפריה. הוא הגיע גם למזרח התיכון ולפרובינקה (מושבה) יהודה - הלא היא ארץ ישראל. לכבודו ועל שמו הוקמה על חורבות ירושלים העיר האלילית "אליה קפיטולינה". הלגיון הרומאי שהיה ביהודה באותה תקופה היה הליגיון העשירי והוא הקים את שער אדריאנוס בפתח העיר לכבודו. כתובת זו עיטרה את התמך העליון של השער. מהכתובת עולה התיארוך - "סמכות טריבון בפעם הארבע עשרה - שנתו ה-14 כקיסר רומי - 129-130 לספירה הנוצרית, כשנתיים לפני פרץ המרד. נוסף על כך, לאחר ביקורו בארץ וככל הנראה בפקודתו של אדריאנוס שוקמו ערים הלניסטיות שנחרבו במרד הגדול כגון עכו, קיסריה, טבריה ועזה. הוא יישב בהם נוכרים והקים מקדשי אלילים. ליהודים שהיו עדיין רוב בארץ היה ברור שמדובר ביד מכוונת מלמעלה.

היהודים ביהודה רעשו וגעשו. במבחינתם הקמת עיר אלילית על חורבות ירושלים ובמרכזה הקמת מקדש רומאי על חורבות המקדש הוא סתימת הגולל על אפשרות כלשהיא להקמת בית המקדש ולבניין ירושלים או מה שנקרא בלטינית "קאזוס בלי" - עילה למלחמה. יש לזכור, שאנשים רבים (כולל ר' עקיבא עצמו) זכו לראות את ירושלים בבניינה ואת בית המקדש עמד במלוא תפארתו ובעבודתו והכעס היה עצום. גם התלמוד (מסכת מכות כג', עמ"א) מתייחס לאירוע זה ומציין בכאב רב את חרישת תחומי העיר ע"י הרומאים כהתגשמות נבואות החורבן, לפי הפסוק "ציון שדה תחרש והר הבית לבמות ייער" (מיכה, ג', יב'). (תמונה מס' 4)

לקיבעת עובדה זו אודות הגורם לפרוץ המרד, באה עזרה ארכיאולוגית נוספת והיא שמטבעות רומאים שציינו את הקמת איליה קפיטולינה נמצאו במערות של לוחמי בר כוכבא, יחד עם מטבעות שהוכנו ע"י לוחמי בר כוכבא עצמם כסימן לריבונות. הימצאות מטבעות אלו יחדיו מאששות את העובדה כי המטבעות הרומאים הוכנו לפני פרוץ המרד.

להבדיל מהמרד הגדול, היהודים פעלו בשיקול דעת מלחמתי והכינו עצמם היטב למרד, אגרו נשק, הכנו ציוד ואוכל והכינו מערכת עצומה של מערות תת קרקעיות (רבות מהן בשפלת יהודה) נוצרה מנהיגות אחידה סביב שני המנהיגים הכריזמטיים בר כוכבא ור' עקיבא וכעבור כשנתיים אש המרד הוצתה.

(תמונה מס' 3)

כדי להעיד על עוצמת המרד, על הישגיו ועל המאמצים הכבירים שהרומאים עשו כדי לדכאו, ניתן ללמוד היטב מכתבי הרומאים בשיטת "יהללך אויבך ולא פיך", להלן כמה מהם, רשימה חלקית:

א. למרד היו הצלחות כבירות, הליגון ה-10 ספג אבידות כבידות. ראייה לכך, שהלגיון ה-6 פראטה הרומאי הוא שהחזיק בירושלים מס' שנים לאחר המרד עד שהלגיון ה-10 שיקם עצמו.

ב. מושל יהודה הרומאי נהרג בקרבות.

ג. הלגיון ה-22 דיאוטריאנה שהוזעק ממצרים לעזור בדיכוי המרד מושמד כולו בידי המורדים סמוך לבית גוברין. ראייה לכך, הוא הוסר מרשימות הצבא הרומאי.

ד. הרומאים גייסו למערכה 13 ליגיונות ומעל 100 יחידות עזר - כמחצית מהצבא הרומאי! לגיונות אלה תוקפים את המורדיםב 6 גזרות לחימה שונות, כולל הים. להמחיש עוצמה זו, בכדי לדכא את המרד הגדול שהביא לחורבן בית המקדש נעזרו הרומאים בארבע ליגיונות "בלבד".

ה. אל המערכה הוזעק מושל בריטניה יוליוס סוורוס המוכנה ע"י דיו קסיוס "המעולה שבמצביאיו. הוא מוגדר כמושל יהודה וכמפקד העליון.

ו. יחד איתו, מושל סוריה ומושל ערביה לוקחים חלק פעיל בלחימה.

ז. אבידות הרומאים היו כה קשות, עד כי לאחר דיכויה נמנע הקיסר מלברך את הסנאט הרומאי בנוסח המקובל "לי ולצבאי שלום".

אך החשוב בהם, לדעתי, הוא שער הניצחון בגבעת הקפיטול שברומא שהקדישו הסנאט והעם הרומי לאדריאנוס לכבוד נצחונו וכך נכתב:

"הסנאט והעם הרומאי מקדיש לכבוד הקיסר והאימפרטור, בנו של טריאנוב האלוהי מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, טריאנוס אדריאנוס, האוגוסטוס מקסימוס בעל סמכות טריבון בפעם ה-20, אימפרטור בפעם השניה, קונסול בפעם השלישית, אבי האומה שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר ושחרר פרובינקית סוריה -פלשתינה מהאויב".

שתי נקודות:

א. שימו לב לתיאור הדרמטי של מהלך הלחימה, כבוד ללוחמי בר כוכבא, שאפו!

ב. לא ברור המונח "איפרטור פעם שניה", כלומר קיסר פעם שניה. קיסר רומאי מתמנה לכל חייו, אין קדנציה שניה?! אלא מאי, חוקרים משערים כי ההלם ברומא היה כל כך גדול עד שהיה רצון בסנט להדיח את אדיראנוס מכהונתו, דבר שלא קרה מעולם בתולדות האימפריה הרומית או כאות תודה לאידריאנוס על נצחונו והצלת האימפריה נערך טקס בו הוא מתמנה מחדש לקיסר רומא.

(תמונה מס' 1)

כך או כך, הסוף ידוע, אסון נוסף המתרגש על העם היהודי, גם הוא מיוחס לתשעה באב - חורבן ביתר מעוזו האחרון של בר כוכבא ולוחמיו. מאות אלפים נהרגים, אלפים רבים אחרים נמכרים לעבדות וליהודים אסור להתגורר ביהודה. היהודים כבר לא רוב בארץ. בנוסף, אדריאנוס קיסר, כדי להכחיד את העם היהודי בשיטת "לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד" (היו לא תהיה!) מטיל גזרות דת כמו בימי אנטיוכוס היווני מימי המכבים ומשנה את שם הפרובנקיה מ"יהודה ל"סוריה פלשתינה", זאת כדי לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל (שוב, היו לא תהיה!).

בזמן הזה

הציונות השתמשה רבות בדמותו של בר כוכבא כדמות מיתית - סמל ללחימה יהודית לחידוש הבניין בארץ. השיר המפורסם "איש היה בישראל..." שכולנו מכירים עוד בימי הגן נכתב ב1927 ע"י לוין קיפניס. המנדט הבריטי שהכיר בפוטנציאל הנפיץ מבחינה לאומית של שיר זה, ניסה לאסור את השמעתו, אך כמובן נכשל... (תמונה מס' 5)

ב1979, מדינת ישראל כבר בת 31, פורץ ויכוח אקדמי תקשורתי אודות ההשלכות של מרד בר כוכבא על ימינו אנו.

פרופ' יהושפט הרכבי, אלוף במיל', ראש אמ"ן ומזרחן. טוען כי בר כוכבא עשה טעות מרה ומעשה חסר אחריות, כישלון הידוע מראש, כשיצא למרד נגד הרומאים כי תוצאות המרד היו הרות אסון בעל מימדים של שואה עבור העם היהודי עד לימינו אנו.

כשהייתי סטודנט (כן תלמידיי היקרים, הייתי גם סטודנט...) קראתי את דבריו במלואם וכמובן לא נשארתי אדיש.

מולו עלו שני ענקי רוח:

דר' ישראל אלדד מראשי מחרת הלח"י, מחנך והוגה דיעות בימין הישראלי. במוזיאון ישראל נמצא פיסלו של אדריאנוס שנתגלה בתל שלם סמוך לבית שאן. האגדה מספרת כי מידי תשעה באב היה דר' אלדד בא למוזיאון, נעמד מול הפסל ואומר:

"אדריאנוס, אדריאנוס, אתה שרצית לקרוא למקום הזה איליה קפיטולינה ולארץ זו פלשתינה. פקח עינך וראה, היכן אתה נמצא? במוזיאון ישראל בירושלים הבנויה!" (תמונה מס' 6)

במקביל לדר' אלדד, כותב רא"ל פרופ' יגאל ידין הרמטכ"ל השני בצה"ל, ארכיאולוג, חופר מצדה וחושף איגרות בר כוכבא שבמדבר יהודה. המאמר נכתב בעת כהונתו כסגן ראש הממשלה בממשלתו של מנחם בגין. להלן חלק מדבריו:

"האם הדבר שאתה מאמין בו, שבלעדיו, חייך אינם שווים, סוף סוף אין אנו בהמות. כדי לחיות אנו נדרשים ל"חיים רוחניים"לכן, אם יש מצב בו יש צורך להילחם ואפילו להיהרג כדי להלחם על אורח חייך? לדעתי, כן!

מי היו הגיבורים? בר כוכבא ולוחמיו, אלו אנשים שהיו מוכנים להקריב את חייהם לטובת הכלל, עבור אידיאלים שהאמינו בהם.

בר כוכבא ואנשיו היו יהודים דתיים, השילוב של הדת היהודית, הלאום היהודי והארץ היהודית הוא שילוב יחיד במינו בעולם, עבור אבותינו ולנו שילוב זה הוא מובן מאליו שכן הדת היהודית מושתת על הארץ הזו ועל העם היהודי בלבד.

מבחינה חינוכית, אין לי ספק שהם ייצגו את האידיאל של העם היהודי. גם אם הם נכשלו במלחמתם, הם חייבים לשמש לנו כסמלים לחינוך הדור לערך הגבורה וההקרבה."

בהמשך המאמר, מביא פרופ' ידין כדוגמא, את ההחלטה האמיצה של דוד בן גוריון, להכריז על הקמת המדינה על אף החשש הכבד מפלישת צבאות ערב. כמפקד הצבא, ידין כמפקד הצבא, נשאל להערכת סיכויינו לעמוד במלחמה ותשובתו הייתה "המצב מאוזן". דויד בן גוריון מכריז על אף הסיכונים על הקמת המדינה וההמשך ידוע.

אז כן, ישנם דברים שצריך לצאת עליהם למלחמה ללא חשש ממחירה, כי זו המהות שלנו, זו האמונה שלנו, אלו האידיאלים שלנו. נחגוג את ל"ג בעומר בשמחה במדינתנו האהובה ולא נשכח את המורשת של ר' עקיבא וחבריו, של בר כוכבא ולוחמיו ושל דר' ישראל אלדד, פרופ' יגאל ידין וחבריהם.

חג ל"ג שמח!

מס' 1.

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

שער הניצחון שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא. (שחזור סכמטי).

תמונה מס' 2

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

כתובת ההנצחה שהוקדשה לקיסר אדריאנוס שנחשפה בירושלים מצפון לשער שכם.

תמונה מס' 3

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

מטבע מתקופת מרד בר כוכבא נמצאה במערת התאומים. משמאל: חזית בית המקדש ובתוכו ארון הברית, בכתב עברי עתיק "שמעון נשיא ישראל"

מימין: ארבעת המינים. בכתב עברי עתיק - שנה שלישית לחרות ירושלים - לולב, אתרוג, ערבה אחת והדס אחד. זאת לפי דברי ר' עקיבא שגרס במשנה במסכת סוכה (פרק ג', משנה ד') כי בארבעת המינים יש צורך בהדס אחד וערבה אחת.

תמונה מס 4

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

מטבע המציין את ייסוד איליה קפיטולינה. משמאל נראה הקיסר אדריאנוס חורש את גבולותיה בשור ופרה, כמנהג הרומאים בעת ייסוד עיר חדשה. במרכזו ניתן לראות את נס הלגיון העשירי שחנה בירושלים. מסביב לציור הכתובת הלטינית.קולוניה איליה קפיטולינה המיוסדת. מימין דיוקן של הקיסר אדריאנוס עם כיתוב המציין את שמו ותארו.

תמונה מס 5

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

בול של דואר ישראל להנצחת מרד בר כוכבא, 1961.

תמונה מס' 6

(צילום: באדיבות גדי דמרי)

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם סמוך לבית שאן. הפסל מסמל את ניצחון הרומאים בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן