האם מצטער מהחום פטור מתפילה בחוץ בשמש?

דיני מצטער פטור מן המצוות | הרב שלמה אבינר

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 27/09/20 11:44 ט בתשרי התשפא

האם מצטער מהחום פטור מתפילה בחוץ בשמש?
הרב אבינר, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ש: האם מצטער מהחום פטור מתפילת בחוץ בשמש? כמובן לא מדובר בסכנת התייבשות. ובאופן כללי, האם אפשר ללמוד מן הדין שמצטער פטור מן הסוכה, כלל גדול לכל התורה כולה שמצטער פטור מן המצוות?

ת: בודאי לא. צריך מסירות על המצוות. זה דין מיוחד בסוכה של תשבו כעין תדורו, כלומר שהישיבה בסוכה צריכה להיות נוחה כמו הישיבה בבית. אבל בשאר מצוות גם מצטער חייב. כך כותב החיד"א והוא מוכיח זאת גם מדברי הרמב"ם שמצטער שאין דעתו נכונה ומיושבת פטור מתפילין, כי מניח תפילין אין לו להסיח דעתו (רמב"ם הלכות תפילין ד יד. ועיין כ"מ בשם ר' מנוח). מכאן שלגבי מצוות אחרות, בכל זאת חייב (ברכי יוסף סי' תעב סק"י).

לשימושכם: זמני כניסת צום יום הכיפורים 2020

ש: ואם הוא חולה?

ת: זה משהו אחר. אם באמת מאוד קשה לו, אז הוא אנוס. אמנם הרדב"ז כתב שחולה פטור משנים מקרא ואחד תרגום בדומה למצטער פטור מסוכה (שו"ת הרדב"ז ג תכה.  וכן לגבי תספורת בראש חודש אייר.  ב תרכז). וכן הביא קובץ שעורים בשם הגאונים שחולה פטור מתפילה כמו מצטער מסוכה, אך הוא תמה על זה, שהרי זה דין מיוחד של תשבו כעין תדורו. ולכן הביא נימוק אחר שמצוה להברות את גופו והעוסק במצוה פטור מן המצוה (קובץ שערים ב מו).

ש: אם זה מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה, אז חולה יהיה פטור מכל מצוה גם אם אינו מצטער?!

ת: לא. יש להבדיל בין עוסק במצוה לבין מקיים מצוה. וכי מי שלובש ציצית יהיה פטור מכל המצוות וכך מי שנימול?!  אלא כתבו הפוסקים שהוא מקיים מצוה ולא עוסק במצוה, שהוא למשל מי שעתה מקבל טיפול רפואי.

ש: נחזור לעניין מצטער. גם לגבי ארבעה כוסות בליל הסדר, דנו במי ששונא יין?

ת: אדרבה נפסק שגם מי ששנוא יין צריך לדחוק את עצמו (שו"ע או"ח תעב י), אבל כמובן לא שיהיה חולה (מ"ב ס"ק לה). אבל אם הוא מעדיף מיץ ענבים, אז שישתה מיץ ענבים, כי זה דין מיוחד שיש לשתות "דרך חירות". אך ודאי לא שייפטר  מדין ארבע כוסות.

ש: ויוצא מזה, שאין כלל כזה שמצטער פטור מן המצוה?

ת: רק בשו"ת בשמים ראש זה כתוב, והוא אכן  מביא ראיה ממצטער פטור מן הסוכה, ומעוסק מן המצוה פטור מן המצוה, וגם משום דרכיה דרכי נועם (סי' צד). אבל כידוע, ספר זה המיוחס לרא"ש, אינו אלא זיוף, ואין לסמוך עליו כלל. רק אם אומר דבר המבוסס להלכה, אפשר לקבל דבריו. כלומר כדברי הרב זווין: "מצד האמור ולא מצד מי שאמרם" (המועדים בהלכה שז).

ש: איך בטוחים שזה זיוף?

ת: יש שם פסקים שעוברים כל גבול אפשרי. למשל ענייניו שמצטער פטור מכל המצוות. וכן היתר לנסוע בשבת למי שאין לו כסף ואינו רוצה לבקש צדקה. או שיש אופנים שמותר לשתות יין נסך.

ש: למה הוא כתב כל אלה?

ת: הוא היה משכיל בברלין, ורצה להרוס הלכות שלא מצאו חן בעיניו. אמנם הוא היה רב קהילה, ניהל אורח חיים רבני על פי ההלכה, והסתיר את אופיו המשכילי אפילו מאביו הג"ר צבי הירש לוין, שהיה רב ראשי של ברלין, ותמך בו לכל אורך הדרך, כיון שכתב את חיבוריו המשכילים בעילום שם.

ש: ובסיכום?

ת: לקיים מצוות גם אם קשה. וכבר הביא הרמב"ם שיש לעבוד את ד' בשמחה (סוף הלכות סוכה ולולב), והמגיד משנה הסביר שם שגם טורח יקל עליו, כיון שזו עבודתו של האדם בעולמו.