לא בכל יום מזדמן לנו להיות קרובים לעצמנו, לעמוד יום אחד, להגיד לעצמנו בפה מלא מה עשינו ומה לא. חשבון נפש אישי ונוקב בלי שום מחיצות. הדברים הכי פנימיים, הרהורי הלב שלנו, גם עליהם ניתן לעצמנו דין וחשבון. נקח מתוך התפילה והדפיקות על הלב ונקבל על עצמנו החלטות טובות ואמיתיות שאנו מרגישים שצריך לשנות ולהשתנות.
לא לחינם נקרא ספר יונה ביום הכיפורים. המהלכים העוברים על הנביא בעת שליחותו, בריחתו וחזרתו למשימה שהוטלה עליו צריכים ללמד אותנו רבות. שינוי גדול חל ביונה מפרק ב' שבו שהה במעי הדגה. ננסה להבין משהו מאותו דבר שגרם ליונה להשתנות.
לראות עולם
מספר לנו המדרש: "נכנס בפיו כאדם שנכנס בבית הכנסת הגדולה, ועמד והיו שתי עיניו של דג חלונות שקופות מאירות ליונה... ומראה לו כל מה שבים ובתהומות... והראהו ים סוף שעברו בתוכו ישראל... והראהו מקום משברי ים וגליו יוצאים ממנו... והראהו עמודי ארץ ומכונה... והראהו גהינם... והראהו שאול תחתית... והראהו היכל ה'... הראהו אבן השתיה... (פרקי דרבי אליעזר).
המדרש מתאר לנו תהליך של התבוננות על עולמות אחרים, שעובר יונה במעי הדג. הצצה אל עולמות אחרים. מקומות שהם יסודות העולם. מה בא תהליך זה לחנך את יונה?
יונה נצרך לענות לשאלה: האם זוית הראיה שלך יכולה להיות העיקרית? האם אתה רואה לפניך את כל המציאות או שמא ראיתך מוגבלת? האם מסוגל אתה להבין את כל צפונות הבריאה? הרי אדם הנך ורק לאלקים יכולת זו. "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי". נכון שאינך מבין מדוע אתה הוא זה שצריך להשיב תושבי נינוה בתשובה, אבל שיקוליך עם כל גדולתם, אינם יכולים להשתוות לחשבון ולראיה האלוקית הכוללת כל, החובקת עולם.
אף הקיקיון בא ללמד מסר חשוב את יונה ואותנו.
כאשר מקבל יונה את הקיקיון הוא שמח שמחה גדולה. זו שמחה גדולה של אדם עייף ויגע שרוצה לנוח בצל ולישון. האם כך צריך לנהוג נביא לה'? הרי זה בדיוק ההפך מ"אדם לעמל יולד"! אדם לא נולד בשביל לישון. ואז נלקח הקיקיון ויונה מבקש למות. מדוע?
מסביר הגר"א: הקיקיון הוא משל לעושר ולהנאות בעולם הזה. לפעמים מתפתה האדם ונראה לו כי כל העולם בנוי על "אכול ושתה כי מחר נמות", יש טעם בחיים רק אם יש הנאות של אוכל ושתיה. והעולם (מלשון ההעלם) מעלים ומכסה על הדברים העיקריים מבחינתו של כל יהודי - התורה והמצוות. וכאשר הנאותיו נלקחו הוא מבקש למות.
האדם השליח
על כן מייבשת התולעת את הקיקיון, ובכך מלמד ה' את יונה שלפעמים אולי הדברים בעולם נראים יפים, אך הם "בין לילה היה ובין לילה אבד". אך רק דבר ה' הוא קיים לעולם. דבר ה' שנותן לך שליחות ותפקיד מיוחד בעולם. התעורר! אינך יכול לישון כי לשליחות נשלחת. כל אדם יש לו שליחות אותה הוא, ורק הוא, יכול לבצע אותה. ניתנו לו כל האמצעים כדי שיוכל לבצע את משימתו. אי אפשר לברוח מאחריות השליחות.
במיוחד בתקופה שלפני יום כיפור ובודאי ביום עצמו צריכים אנו לשאול את עצמנו האם אנו מבצעים את השליחות שלשמה נשלחנו. משימה שכאמור אין אדם אחר שיכול לבצעה כמונו. ע"י חשבון נפש של המעשים הטובים והרעים שעשינו במשך כל השנה, ננסה לראות עד כמה אנו רחוקים מהמשימה שהוטלה על כתפינו וכך נוכל לבוא מוכנים יותר ליום הדין העומד לפנינו.
גמר חתימה טובה
מתניה, חברים מקשיבים
מסע בבטן הדג
מדוע קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים? מה יכול ללמדנו המסע של יונה בבטן הדג וסיפור הקיקיון והתולעת? האם יש לכך קשר לימים אלו?
