אחרי ימי אלול וראש השנה, אנו מגיעים לעשרת ימי תשובה. מיד אחרי האירוסין מבינים שצריכים להתחיל לעבוד קשה יותר ובלו"ז צפוף כדי לבנות את הבית ואת החיים המשותפים. עם כל הכבוד להצהרות ולכריתת בריתות, בפועל בשטח יש הרבה עבודה של גישור, תיקון ובנייה. וככל שמתקרבים לחתונה רמת הדיוק של ה'פינישים' צריכה להיות גבוהה. זו כבר לא התקרבות כללית והיכרות ראשונית, זה כבר יישור כל העקמומיות, בירור של כל המשקעים וגישור על כל הפערים.
השו"ע פוסק (או"ח סימן תרג) שגם מי שבכל השנה מקל לאכול פת עכו"ם ישתדל על כל פנים שבעשי"ת יקפיד על כך. ממש כמו חתן וכלה בימים שלפני החתונה שרוצים להראות טוב יותר ולהשתדל יותר במציאת חן ומחוות. לא רק כאלו שהן כלפי חוץ, אלא כאלו שבאמת מבטאות את ההתרגשות הגדולה והרצון לקרבת אמת.
יום הכיפורים הוא יום החתונה. לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים. צאינה וראניה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. יום חתונתו זה מתן תורה. וכוונת המשנה כאן למתן לוחות שניים ביום הכיפורים (ע"פ משנה בתענית ד, ח).
יום הכיפורים הוא יום שמח. יום של טהרה וכפרה הנובעות מעצם העמידה לפני ה', מהקרבה הגדולה ביותר שנאמר "לפני ה' תטהרו". יום של חתונה. לוחות שניים, התורה, הם הכתובה וההתחייבויות ההדדיות בין הקב"ה לכנסת ישראל. וכניסתו של הכהן הגדול לקודש הקדשים לפני ולפנים כמוה ככניסתם של החתן והכלה לחדר יחוד. כחסד הניתן על פני חתן כך היה מראה כהן.
איננו אוכלים ושותים ביום הכיפורים לא רק מפני שאסור אלא כמו חתן וכלה שגילו בסוף ליל הכלולות שמרוב קירבה ושמחה הם שכחו לאכול.
הווידויים הרבים, הבכי והזעקה של י"ג מידות הרחמים נובעים מתוך התשוקה לדייק את הקשר ואת הברית, מתוך הרצון שאכן המימוש של החיים בצילו של הקב"ה ישא פרי ויצמיח חיים ולא חלילה להיפך.
הכותב הוא ר"מ בישיבת 'אור תורה- מחניים' מבית רשת 'אור תורה סטון' ורב בית הכנסת המרכזי בשכונת הרימון באפרת.