יום השואה? אין צורך לצום, אך יש לצמצם בדברי מתיקה ותענוגות

ראש פורום רבני הקיבוץ הדתי, הרב מאיר נהוראי, חושב שאין צורך לקבוע את יום השואה כיום תענית וניתן לנצל צומות קיימים, כמו תשעה באב, כדי להנציח את זיכרון התופת הלאומית. לצד זה, הוא סבור כי אסור להתנהל כרגיל כבכיול יום

הרב מאיר נהוראי
כז בניסן התשעט
,
02 במאי, 2019 13:42
לא לצום, כן להמעיט בדברי מתיקה

לא לצום, כן להמעיט בדברי מתיקהצילום: shutterstock

ישנה חבורה יקרה, הקוראת  לצום ותענית במהלך יום השואה. כוונתם חיובית כאבם ודאגתם ברורה ואני מצטרף לדאגתם בצורך להנציח את השואה לדורות.  זו סוגיה שמטרידה אותי רבות בשנים האחרונות במיוחד לאחר פטירת אמי מורתי ז"ל.

מדי שנה הולכים לעולמם ניצולים, מספרי סיפורים ואנחנו בני הדור השני נדרשים לקחת יותר פיקוד ולהמשיך ולספר לדורות הבאים את העוולה האיומה על רצח והריגה של ששה מליון יהודים.

ראשית, הדרישה ליום תענית ביום כ"ז בניסן היא עתיקת יומין והיא עלתה  על שולחנם של גדולי הדור ממש סמוך לתקומת המדינה עוד בשעה, שפצע השואה היה פתוח. באותם הימים פנה רבי חזקיהו מישקובסקי זצ"ל ראש ישיבת כפר חסידים ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל שכיהן כרב הראשי לקבוע יום צום וכך כתב לו:  "לעורר את כל היישוב על כל זרמיו ושדרותיו ועמו את שרידי הגולה מעבר לים להשתתף באבל האומה על עם  ובית ישראל כי נפלו בחרב. לעורר רחמי אבינו שבשמים על שארית פליטת עמו, המפרפרת בין צפרני משחית עולם ומוצאת יום יום להורג".

הרב הרצוג חשב שהרעיון נכון והרחיב על כך בתשובה שהודפסה בשו"ת היכל יצחק (או"ח סימן ס"א) אולם המטרה בתקנה של צום באותה תקופה היתה שונה. הרב הרצוג זצ"ל הסתמך על דברי הרמב"ם בהלכות תעניות שיש לעורר לתשובה (ה,א): "יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זאת זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ועון אבותם". 

מצד שני היו שהתנגדו ובראשם החזון איש, שסבר שמדובר באיסור "בל תוסיף" שכן אין רשאים אנו להוסיף חג או תענית ציבור בימינו. (אגרות חזון איש א,צז)

ומסיבה אחרת הרב משה פיינשטיין זצ"ל סבר שאין לתקן תענית חדשה, שכן תשעה באב הוא יום שכולל את כל הצרות שארעו לעם ישראל ואין צורך לתקן יום חדש  (אגרות משה יו"ד חלק ד סימן נז)  באופן מעשי פסקה הרבנות הראשית בראשות הרבנים הרצוג ועוזיאל זצ"ל שלא לקבוע צום לדורות.  חלפו מעט יותר משבעים שנה וכעת מתחדשת יוזמה דומה לקבוע צום שמטרתו שונה. לא מדובר בתענית שסיבותיה זהות לתעניות שנקבעו בעבר על ידי חכמי ישראל, שהיו חלק מתהליך של תשובה, אלא בתענית שמטרתה להנציח את יום השואה לדורות ובאמצעותה נוכל לצרוב לדורות את זיכרון השואה.

אכן קביעת תענית מאפשרת זיכרון לטווח הרחוק, שכן כולנו מכירים את הרצח של גדליה בן אחיקם , המצור על ירושלים ועוד. ולכן אם נקבע תענית לדורות נוכל להבטיח יותר את זיכרון השואה לדורות. על אף שאני מזדהה עם החששות אני סבור שיש להתבסס על תעניות קיימות ובמיוחד תשעה באב, שבאופן יחסי הוא לאומי יותר ומוכר בקרב אוכלוסיות שונות ולהקדיש את חלקו לזיכרון השואה. כך נרוויח שיותר יצומו ביום שנקבע על ידי חכמים ועוד, שהיום יקבל משמעות גדולה יותר שכן היסטורית השואה קרובה יותר אלינו מחורבן הבית. גם חכמי העבר נהגו "להעמיס" על תשעה באב אסונות מאוחרים יותר. ישנן קהילות שמוסיפות קינות הקשורות לשואה וכמו כן ניתן להרחיב פעילות תורנית ותרבותית הקשורה לשואה. 

אמנם יום כ"ז בניסן לא נקבע כיום צום אבל הוא יום אבל לאומי, שבמהלכו זוכרים אנו את הקדושים והטהורים, שנספו בשואה ולכן אני חושב שראוי למעט במאכלים (מפנקים) כדי להרגיש בצער הציבור. כך גם ביום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור כאשר אומה שלמה מצטערת ומתאבלת יש חיוב להשתתף בצער הציבור.

יחד עם זאת, אנו בני הדור השני נדרשים לקחת מנהיגות ולספר את הסיפורים של אבותנו. יש צורך בהכנה וחשיבה איך להעביר את הסיפור מנקודת זווית שלנו כך שהסיפור יהיה כמה שיותר אותנטי. איני יודע מה יקרה בעוד עשר דורות אבל אני מניח שככל שיחלפו השנים ירבו הקשיים.

אני מאמין שהטקסים הממלכתיים יישארו וצאצאנו ימשיכו לספר את הסיפורים. וכל זאת בנוסף לספרים עדויות וסרטים שנעשו וייעשו שיופצו ברבים עד בוא גואל. 

הכותב הוא רב מושב משואות יצחק, ראש פורום רבני הקיבוץ הדתי ויו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
02.05.2019

1. מישהו כאן פיספס שעוד לפני שיום השואה נקבע בכנסת, הרבנות הראשית קבעה את יום הקדיש הכללי בצום י' בטבת (וזה ממש קביעת יום השואה עם צום)

חוצמזה, הוענה שקביעת יום צום תעזור לשמר את הזיכרון לא מוכרח...
מישהו מכיר את פרעות ת"ח ות"ט? רק לפני 370 שנה, ונקבע יום צום כ' סיוון (שיש עליו סליחות). אגב, כ' סיוון זה חידוש הצום שנהג בעקבות מסעות הצלב, וכמדומני שרבני הונגריה הציעו לחדשו לאחר השואה. אני חושב יותר אנשים מכירים את גירוש ספרד (שלא נקבע עבורו יום צום) מאשר פרעות ת"ח ת"ט (שכן נקבע עבורם יום צום).

צריך לחזק את תכני ימי הצום הקיימים שהרי כל הצרות שאירעו לנו (כולל השואה) שורשם באותם ימי צום ראשוניים עם המשמעות הטמונה בהם.

ואגב, יש חוסר דיוק בכתוב בכתבה - לא היתה דרישה לתענית בכ"ז ניסן (בעייתי הכלתית) כי כ"ז בניסן לא הוקבע כיום השואה כשההצעה המצוטטת עלתה, עוד לפני קום המדינה...

דווח על תגובה לא ראויה
02.05.2019

2. הערה מעניינת שמצאתי באתר של יד ושם (במאמר: הניסיון לקביעת תענית לדורות לזכר השואה)

"בשנת 1950, נדרש הרב יעקב אביגדור מדרוהביץ, שהיגר לאחר המלחמה לארה"ב, לשאלה זו, שלדידו הייתה מתבקשת מאליה. בניגוד לקודמיו, תשובתו ביקשה לרדת לשורשי הסוגיה:
והמביט בעין פקוחה, על נוסח תקנות האבל, שנכתבו אז בזמן גזירות ת"ח, הוא רואה, איך שהתחילו בדברים הללו: "בהיות כי נגעה בנו יד ד' בעוונותינו הרבים" וכו' – תקנות ועד ד"א [ד' ארצות] שנת ת"י – בתקנה אחרת נאמר: – תקנות הועד שנת תי"ב – "מה ראוי לכל אשר יראת אלקים נגעה בלבו לתת על דעתו" וכו'.
ומדוע לא נרצה להודות על האמת, שבזמננו אנו, אין דורנו מוכשר כלל להתחיל בדיבורים כגון אלה, ומלבד יחידי סגולה נטלה האמונה מן הדור, ולכן הוא מביט על כל המאורעות והזוועות, כאילו נבעו זו מזו בהכרח טראגי, פשוט כעל דרך הטבע, ואין על מה ואל מי לזעוק. ודא עקא [וזאת הצרה].
הגעו בעצמיכם, כמה קולמסין נשתברו, וכמה דיו נשפך בדבר תיקון יום אבל, על אבדן אותם השש מיליון מישראל, ועד היום עדיין לא נקבע יום אבל כזה. מדוע? פשוט: מפני שתיקון יום אבל, הוא בראש וראשונה, פועל יוצא ונובע ישר, מן ההכרה הפנימית, שאותם המאורעות והקורות שבאו עלינו, אינם יד המקרה וההזדמנות, אלא יד ד' הנטוי' עלינו.

[...] ואם היינו יכולים להשכיל ולראות בכל אותן הצרות והרעות, את יד ד' אשר נגעה בנו, ואם היינו יכולים להתוודות ולאמר: "על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" אזי היינו יכולים להיות מוכשרים ומסוגלים לקבוע יום אבל, תענית והספד על האבדן הנורא שקרה אותנו, אבל אם הכרה זו חסרה, אם בכל המוצאות אותנו, אנו רואים רק מנהגו של עולם, רק כמחוייב המציאות, הנובע מן התפתחות חיי העמים, ודיפלומטיא שלהם, הרי אז: יום אבל מצד דורנו אנו יהי' ריק לגמרי מכל תוכן ומהות. והספד אם נערוך, הנה לא יהי' בו לא משום יקרא דחיי [כבוד החיים], ולא משום יקרא דשכבי [כבוד המתים], אלא לשם איזו דמנסטרציא גסה וריקה, ואז אדרבא, אולי יהי' ביום אבל נתרוקן כזה, מעין חילול קדושת הענויים, והתעוללות גסה ברגשותינו הפנימיים. ולכן טוב לו ליום אבל כזה, שלא נברא משנברא."

הרב יעקב אביגדור, חלק יעקב, ניו יורק תש"י, הקדמה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תומך. בנט ונתניהו צילום: שלומי כהן/פלאש 90

בנט: "הפלת נתניהו - מכה אנושה לימין"

קרא עוד