כותבים לנופלים "הכניס משמעות ואידיאלים לכל מי שעבד איתו"

צוריאל צוף, כותב לאחיו, סרן שי ז"ל, שנפל ביום כ' בתשרי תשס"א בעת מילוי תפקידו, מספר על אישיותו החינוכית: "עם ישראל בכלל ומערכת החינוך בפרט איבדה מחנך גדול ודגול" | "מאז שהלכת" - כותבים לנופלים

חדשות כיפה צוריאל צוף 24/04/23 20:08 ג באייר התשפג

"הכניס משמעות ואידיאלים לכל מי שעבד איתו"
צילום: ללא

שי,

חלפו 22 שנים מאז לכתך. הילדים שלי גדלים בבית שבו אבא ואמא עוסקים בתחום החינוך.
אנחנו מנסים לחנך ילדים אחרים ולפעמים גם אותם...
רציתי לכתוב לך, מה אני מנסה להעביר להם עליך.
שלא תהיה רק שי, ההוא מהתמונה בחדר מחשב ומהסלון של סבתא אסתר. לא רק שי אבא
של איילת, אורטל, נויה וחיים.
אני רוצה לספר להם על הצד החזק שהתעסקת בו: חינוך.

המילה מחנך היא אולי אחת המילים המשומשות ביותר בשפה העברית. מחנך/ת מלווה
אותנו ואת ילדינו החל מכיתה א' ועד לסיום שנות התיכון. אבל ביננו, מחנך אמיתי הוא מי
שמחנך בפועל ולא רק משתמש במילה כשם תואר או כתיאור עבודה. ואתה, הייתה מחנך.
ולא רק עבדת בחינוך. מהתגובות ששמענו מהבנות במוסדות שלימדת, למדנו שהחינוך
אצלך היה בפועל. לא רק מקום עבודה. שי, היית מחנך של בנות. לימדת אותם את מקצועות
הקודש והחינוך. הכל אצלך היה קודש. אתן להם דוגמא למשמעות שהיית לבנות. יום אחד
אני מקבל טלפון. על הקו נמצאת תלמידה שלך לשעבר שמספרת, שכשהיא למדה אצלך,
היא אמרה לך שבע"ה בחתונה שלה אתה תקדש. וכשהגיע סוף סוף זמן החתונה, אתה לא
נמצא. לכן, היא פונה אלי ומבקשת שאתמלא את מקומך ואברך את אחת הברכות בחופה. זו
עוצמה של בקשה שמלמדת מה היית בשביל הבנות. גם הפרויקטים האחרים שעסקת בהם,
רב צבאי, רב בית כנסת, מחתן זוגות בצוהר, הגרעין ביבנה – לכולם מכנה משותף של חינוך.
העבודה בצוהר - הייתה משימה לקרב זוגות ובדרכי נועם. המשימה שלך הייתה לקבל זוג
ולקדש אותם כדת משה וישראל למרות ההתנגדות הראשונית. בתפקידך כרב צבאי, עסקת
בחיבורים וקישורים בין החיילים והמפקדים. גם היותך רב אשכנזי בבית כנסת ספרדי, הייתה
סוג של חינוך. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. חינוך בנעימים. המטרה שלך
בחיים הייתה, להכניס משמעות ואידיאלים לכל מי שעבדת איתו- תלמידים, זוגות, חיילים
ועוד. גם בבית שלך היית מחנך. העבודה מול הילדים הייתה סדרת חינוך מתמשכת. בית
ספר לחינוך.

מה נפעמתי, שגיליתי שאתה גם יודע לחנך את עצמך. במכתב שכתבת לאמא לפני החתונה,
אתה מודה לה על כל העשייה רבת השנים, ומעבר לכך, מבקש את סליחת על כל ההתנהגות
הלא נאותה בשחר נעוריך. גדלות של הכרת הטוב. לאחר התודה והסליחה, יש אצלך גם את
הקבלה לעתיד "אני הולך להיוולד מחדש. מקווה שהרבה יותר טוב ממה שהייתי עד עכשיו"
כתבת.

לא במקרה, פרויקט הזיכרון על שמך הוא ספר חינוכי .שם הספר - שירת עלמות. במילה
שירת מופיעה המילה שי. שירת זו השירה החינוכית שנכתבה בנושאי חינוך הבת. נושא
שהשקעת את כל חייך הבוגרים. עלמות, זה על-מות ועלמות (שם נרדף לבנות). עוד פרוש
למילה על מות, זה פרק זיכרון שנכתב על מות שי.

מעבר למשפחה הקרובה, עם ישראל בכלל ומערכת החינוך בפרט איבדה מחנך גדול ודגול.
אתה חסר לנו מאוד. אבל השארת מורשת. מקווה להעביר אותה ולחנך על פיה.
אחיך,
צורי.

עמותת "האחים שלנו" הוקמה בשנת 2017 על ידי אליסף פרץ, אחיו של סגן אוריאל פרץ ז''ל ורס"ן אלירז פרץ ז''ל יחד עם נוי פרי, אחותו של סמ"ר טל יפרח ז''ל יחד עם אחים שכולים ומתנדבים, מתוך רצון לבנות בית ושייכות, מקום ובמה לקהילת האחים והאחיות השכולים במדינת ישראל, מכל גווני החברה הישראלית.