נתניהו בהר הרצל: " אסור לנו אף פעם להישאר אדישים לאיומי המלחמה וההשמדה של מבקשי נפשנו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם היום (ד') בטקס הממלכתי בהר הרצל:

"כל אחיי ואחיותיי בני המשפחות השכולות, אני נמצא כאן כראש ממשלה וכאח שכול. כבן למשפחת השכול. אני חלק מכם. לפני 45 שנים נפל אחי הבכור והאהוב יוני, בהובילו את לוחמי סיירת מטכל לשחרור החטופים באנטבה. לפני 45 שנים נפל אחי, ובכל יום שחלף מאז אני חושב עליו ואני מתגעגע אליו." סיפר על הגעגוע לאחיו יוני

"כך גם אתם עם יקיריכם שנפלו על הגנת המדינה, כולנו יחד עומדים מלוכדים וכואבים ולצידנו ניצבים כל אזרחי ישראל. בנים ובנות גידלנו ורוממנו וכבר 73 שנים הם מבטיחים בחירוף נפש את עצמאות ישראל, 73 שנים של תוגה, 73 שנים של תקומה." אמר נתניהו.

https://www.youtube.com/watch?v=x3qgag_6cso

"בפרוץ מלחמת השחרור כתב לוחם הפלמח צבי אשכנזי ז"ל - "לא במזל חגיגות החלה המדינה, במזל דמים החלה. 2000 שנה חיכינו לרגע הזה ובבואו נדע גם להקריב למען המדינה קורבנות." צבי עצמו היה אחד מקורבנות אלה. לפני 73 שנים הוא נהרג בקרב כשליווה שיירות לגוש עציון הנצור כבר 73 כדברי צבי אשכנזי, אין חגיגות עצמאות, ללא מועקת השכול."

"קטעתי את לימודיי בארה"ב כדי להצטרף למאבק על הבית"

נתניהו התייחס ליום העצמאות ה-73 והקשר שלו לשכול: "המספר הזה, 73, ודווקא הוא - המספר הזה מבטא זאת. הוא טבוע בי ובכולנו בעוצמה רבה. אני זוכר את אותו לילה נורא בפברואר 97' שבו איבדנו 73 חיילים באסון המסוקים , ביניהם בנו של חברנו אלי בן שם - קובי, ז"ל. הידיעה על ההתנגשות האווירית הגיעה אליי לחדר הקבינט של ממשלת ישראל."

והוסיף: "כבר מהרגע הראשון היה ברור גודל המכה. 73 חללים. 73 קברים. 73 משפחות אבלות. ועם אחד שעוטף אותן באהבה אינסופית. אמרתי אז, חבורת הלוחמים שנפלו באסון הכבד באה מכל חלקי העם והארץ, חבורה זו מסמלת את האחדות העמוקה של צה"ל
האמונה בצבא, והאמונה בצור ישראל הם שיעניקו לנו ול73 המשפחות של הנופלים את הכוח להתגבר על היגון העמוק ואת הכוח להוביל את מדינת ישראל לחוף מבטחים של ביטחון ושלום."

"המספר 73 מוטבע בעוד אחד מרגעי המבחן הגדולים של עמנו, אני זוכר היטב את סתיו 73' מלחמת יום הכיפורים החלה בזעזוע של מתקפת הפתע והסתיימה בניצחון גדול מאוד, בטווח התחוללו יום ולילה קרבות הבלימה וההכרעה. ביום השני למלחמה קטעתי את לימודיי בארה"ב כדי להצטרף למאבק על הבית. המטוס ארצה היה מלא לוחמים, קצינים, מילואימניקים
הם נדחקו למטוס, נאבקו אחד עם השני על מושב במטוס כדי לחזור הביתה ולהגן על המולדת" סיפר רה"מ נתניהו.

"אבל כשחזרתי אחרי המלחמה ללימודיי בארה"ב, מושבים רבים במטוס היו ריקים. המערכה ב73' התנהלה במרחבי החולות של סיני ועל מצוקי הבזלת של רמת הגולן. הלוחמים והמפקדים מן השורה נטלו על כתפיהם אחריות אדירה. בשתי החזיתות הם בלמו בגופם את המתקפה והסתערו בעוז שאין כדוגמתו לתוך האש, וסיימו את המלחמה במבואות קהיר ודמשק.

"קרבות 73' וההקרבה העצומה של לוחמינו, סללו את הדרך לשלום עם מצרים. אבל הם גם לימדו אותנו לקח בל יימחה - אסור לנו אף פעם להישאר אדישים לאיומי המלחמה וההשמדה של מבקשי נפשנו. לו היינו מקדמים ב73' את פני הסכנה בזמן ייתכן מאוד שהיו נחסכים מאיתנו המוני הרוגים ופצועים."

"הרגשתי כמי שאיבר מגופו נגדע. יד, רגל, לב."

"ויש משמעות היסטורית נוספת למספר 73 - בשנת 73', 1900 שנים לפני מלחמצת הכיפורים, עמדו אנשי מצדה במצור שהטילו הרומאים. אף שהמבצר האחרון נפל, צמצדה הפכה לערך ציוני, סמל של מלחמת חירות. רבים ערכו מסעות למצדה וטיפסו מצד זה או אחר על ההר ששופע אור קדומים."

אחי יוני מתאר את תחושותיו באחד ממסעות הניווטים המפרכים במדבר יהודה שהסתיים במצדה, הצוקים התלולים הבהירו לו: "ראיתי וחשתי את יופיו של מדבר יהודה, את הכוח והגבורה במבצר מצדה, את חיי קדמונינו בנאות המדבר." איזה מרחק עצום עשינו משנת 73' ההיא בה נפלה וחרבה ארצנו , לשנת 73' זו של תפארת עצמאותינו. השרשרת שנותקה, חוברה מחדש. מגיני ההווה אומרים למגיני העבר, שנית מצדה לא תיפול. וכדי שמצדה שנית לא תיפול, כדי שמדינת ישראל לא תהיה אפיזודה חולפת בתולדות עמנו, עלינו להיאחז בארצנו במלוא כוחנו ונחישותנו"

"אחיי ואחיותיי, משפחות יקרות, כל אחד מאיתנו זוכר את רגע הבשורה על נפול יקירנו
כשהם נפלו - נפלנו גם אנו. בנפול אחי לא ידעתי אם אקום ואיך אקום - הרגשתי כמי שאיבר מגופו נגדע. יד, רגל, לב. ההלם היה כה גדול שאיבדתי כליל את חוש הטעם, ומעבר לכך, אבד לי טעם החיים."

אני יודע שכך קרה אצל רבים רבים מכם. תחושה דומה פקדה את הוריי ז"ל, ואת אחי הצעיר. ובכל זאת כמו רבים מכם מצאנו את הכוחות לקום. שנים לאחר מכן אמר אבי "החיים הם נהר אדיר שסוחף אותך קדימה ושנוסך בך כוחות חדשים". כך כולנו, דאבנו עמוקות, קמנו, נאחזנו בחיים.

וכך קרה גם לעמנו. בנפול מצדה, לא אבדה תקוותינו
לא ויתרנו על חלום הדורות, והקמנו מחדש את מדינתנו
בזכות הנופלים, גיבורי האומה, שתמיד איתנו, אנו מציינים 73 שנים של תחייה מחודשת
73 שנים של בניין המדינה, של עשייה כבירה, של פריחה מופלאה
73 שנות תוגה, 73 שנות תקומה. יהי זכרם של חללי מערכות ישראל נצור עמנו לעד.