כשרעייתי ואני הגענו הנה, לאתונה, כשליחים רבניים בקהילה היהודית, אני מוכרח להודות שהתרגשתי מאוד מהחוויה שנכונה לי כשאחגוג את חנוכה ביוון. ככל שמתקרב היום, מתברר שהחוויה שלי כאן מעניקה לי הבנה חדשה ומרשימה של ההיסטוריה באותה תקופה – הבנה שונה מאוד מזו שרובנו מכירים.
בתור ילד בישראל, גדלתי עם הנרטיב של ניצחון היהודים על היוונים החזקים והרשעים שלמדנו מגיל צעיר. כמובן שאותו סיפור יצר סוג מסוים של מסתורין – ואולי אפילו כעס – כלפי העם היווני.
אך כשהגעתי ליוון גיליתי מהר מאוד שההיסטוריה הרבה יותר מורכבת, וכתוצאה מכך, החג נחגג באופן שונה מאוד פה לעומת יתר חלקי העולם.
בעוד שמבחינה גיאוגרפית המשטר ששלט בארץ ישראל באותה העת בהחלט היה קשור ליוון, למעשה, הייתה זו האימפריה הסלאוקית שמשלה בכיפה. שטחה של האימפריה השתרע מאיזור הים התיכון (כולל יוון) ומזרחה לתוך פרס. מרבית חיילי האימפריה היו שכירי-חרב או עבדים מהמדינות שאותן היא כבשה.
הערים המרכזיות באימפריה לא התרכזו ביוון אלא בסוריה ובעיראק של ימינו, ובירתה הייתה העיר אנטיוכיה, שהיום נמצאת בשטחה של טורקיה. אותו אנטיוכוס שכולנו מכירים מסיפור חנוכה, אנטיוכוס הרביעי, קיבל את "האזרחות היוונית" שלו רק בגיל שלושים פלוס, כך שהמצביא שנשלח לדכא את מרד המכבים היה בכלל ממוצא סורי, ולא יווני.
הקהילה היהודית ביוון כיום משתייכת ברובה לעדה הרומניוטית – אחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר בעולם. ההיסטוריונים נחלקים אם ניתן לתארך קהילה זו למאה הרביעית לפני הספירה או למאה השנייה "בלבד". מדובר באנשים עם היסטוריה עתיקת-יומין ומסורות ששורשיהן נטועים עמוק עמוק. כחלק מאותה מסורת הם רואים עצמם יוונים, וזהותם זו חזקה לפחות כמו שיוכם וזהותם כיהודים. מסיבות ברורות מאוד, יהודי יוון חשים מידה רבה של אי-נוחות לנוכח העובדה שבני עמם מתויגים כנבלים בסיפור חנוכה.
על כן הם מחויבים לאימוץ הגרסה הנכונה יותר מבחינה היסטורית של הסיפור, שבו האויב אינו היוונים, כי אם הסורים, ולשינוי הזה יש השלכות מעשיות למדי. בסידורים רבים המילה "יוון" הושמטה מתפילת "על הניסים" שנאמרת במהלך שמונת ימי החג. כמו כן, בגרסה המקומית של הפיוט "מעוז צור", שאותו נהוג לשיר בעת הדלקת החנוכייה, מחליפה המילה "סורים" את המילה "יוונים" לתיאור החיילים שנקבצו על המכבים.
טרם התברר לי מתי בדיוק החלו המנהגים הללו, אך אין ספק שהם עתיקים, שכן הגמרא מתייחסת לכמה מקומות במדינה הסורית וטוענת לגביהם שהיו חלק מהאימפריה הסלאוקית. גילויים אלה משקפים כיצד המסורת היהודית יכולה להשתנות במידה משמעותית ממקום למקום – במיוחד בכל הקשור לאופן שבו הקהילה היהודית תופשת את האומה שבקרבה היא חיה.
כעת משהפכנו לחלק מרשת השליחים הפזורים ברחבי התפוצות, קיבלנו תובנות מדהימות לגבי התרבויות והמנהגים המקומיים, שהעשירו אותנו ויצקו הבנה חדשה ומשמעות נוספת לאירועי החג.
כך שאני מצפה לחגוג את חנוכה השנה, ויודע שהוא יהיה ייחודי בדרכים רבות ומגוונות. אני מקבל בברכה את ההזדמנות לאמץ נקודת מבט חדשה על סיפור שחשבתי שהכרתי היטב. השנה אחגוג את ניצחוננו לא על היוונים – כי אם על הסורים.
הרב אלירן שבו מלמד לימודי קודש בפרויקט של קרן לאודר באתונה, והוא שליח מטעם תכנית השליחים של מכון שטראוס-עמיאל מבית רשת אור תורה סטון.