בסדר סליחות מופיע הפיוט הפותח בלשון "עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ", שבו אנו מבקשים שה' ימחל לעוונותינו למענו, למען שמו. פיוט זה משתייך לסוגה של ליטאניה, שהיא תפילה העשויה בקשות קצרות בעלות מבנה כללי זהה הנאמרות בפי שליח הציבור, והקהל אמור לחזור בסוף כל טור על מענה קבוע.
ואלה קטעי הפתיחה והסיום של הפיוט: "עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ, עֲשֵֹה לְמַעַן בְּרִיתָךְ... עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ, עֲשֵֹה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ". פיוט זה, הערוך על פי סדר האלפבית, קדום הוא ולקוח מתפילת התעניות, וייתכן שנתחבר עוד בימי בית שני (דניאל גולדשמידט, סדר סליחות כמנהג ליטא, ירושלים תשכ"ה, עמ' יב). דגם תוכני זהה מצוי בהושענא "לְמַעַן אֲמִתָּךְ, לְמַעַן בְּרִיתָך". יש בנוסח של "עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ" כפי שמופיע בסדר סליחות גם הוספות מאוחרות יותר, כגון האזכור הכפול בקטע "עֲשֵֹה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ". כן יש לציין כי נודעות במנהגי העדות השונות נוסחאות אחרות לחלק מההיגדים. ראוי להזכיר עוד כי האמירה "עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" מופיעה בספר ירמיהו (יד, ז): "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ", ושלוש המילים הללו מופיעות במסגרת תפילות שונות.
בסדר סליחות, לאחר הפיוט האקרוסטי "עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ", מובא פיוט המשך הכתוב אף הוא בתבנית של "עֲשֵֹה לְמַעַן": "עֲשֵֹה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר, עֲשֵֹה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עֲשֵֹה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עֲשֵֹה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, עֲשֵֹה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן שִׁמְמוֹת הֵיכָלֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, עֲשֵֹה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא פָּשְׁעוּ, עֲשֵֹה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ".
חלק זה התחבר בשלב מאוחר יותר בהשוואה לפיוט האקרוסטי, ואפשר להניח שהתנסח לאחר חורבן הבית, והוא אף כולל קטעים מאוחרים עוד יותר, כגון הבקשות "עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ". בקשות אלו ידועות אף מתפילת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", והן נוספו לדעת אלבוגן ככל הנראה בעקבות גזירות ת"ח ות"ט (יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, עמ' 422, הערה 39; המאמר פרי עטי "'אבינו מלכנו': תפילה ותוספת", מקור ראשון, כ"ט באלול תשע"ג, ראש השנה, עמ' 14–15). לעומת זאת גולדשמידט מציין כי יחידות אלה, שנוספו גם ל"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", "אופייניות הן לתקופת רדיפות תתנ"ו" (סדר סליחות כמנהג ליטא, שם).
והנה, לאחרונה חיברתי קטעי תפילה נוספים אחדים הכתובים בתבנית "עֲשֵֹה לְמַעַן", אשר נדרשים למאורעות ולמצוקות בני זמננו ועל בסיסם, ובזכותם של האישים הנוגעים בדבר, מתפללים לכפרה ולישועה.
"עֲשֵֹה לְמַעַן" - קטעי תוספת לאמירה בסליחות
עֲשֵֹה לְמַעַן חַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁבוּיֵי יִשְׂרָאֵל.
עֲשֵֹה לְמַעַן פְּצוּעֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן.
עֲשֵֹה לְמַעַן נִפְגְּעֵי וְנִפְגְּעוֹת פְּעֻלּוֹת אֵיבָה בָּאָרֶץ וּבְחוּצָהּ לָאָרֶץ.
עֲשֵֹה לְמַעַן יְתוֹמֵי וִיתוֹמוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וּפְעֻלּוֹת אֵיבָה.
עֲשֵֹה לְמַעַן אַלְמְנוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן.
עֲשֵֹה לְמַעַן הָאַלְמָנִים וְהָאַלְמָנוֹת שֶׁל נִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת אֵיבָה.
עֲשֵֹה לְמַעַן נִפְגְּעֵי וְנִפְגְּעוֹת אַלִּימוּת בַּמִּשְׁפָּחָה.
עֲשֵֹה לְמַעַן נִפְגְּעֵי וְנִפְגְּעוֹת מַעֲשֵׂי אֹנֶס וּתְקִיפָה מִינִית.
עֲשֵֹה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ וְנֶעֶזְבוּ בָּרֶכֶב.
עֲשֵֹה לְמַעַן הָעֲגּוּנִים וְהָעֲגוּנוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָהּ לָאָרֶץ.
הקו המנחה בהכללת העניינים הללו הוא בראש ובראשונה אזכור של מאורעות ביטחוניים, מקרי אלימות במשפחה ועבירות בתחום האישי. כמו כן מצוי אף אזכור של התופעה המצערת של שכחת תינוקות ברכב, אשר גבתה עשרות אבידות בנפש וכן תינוקות רבים הנשכחים ברכב נזקקים לאחר הימצאותם לטיפול רפואי (ראו עוד המאמר פרי עטי, "'הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ'?", אתר כיפה, כ"א באב תשע"ט). גם בפיוט המקורי מועלות זכויותיהם של תינוקות, ומבחינה זו לפנינו המשך הישענות על מוטיב זה.
כמו כן מצויה בבתי התוספת החדשים בקשה בעניין תופעת העגינות. תפילה להתרת עגונים ועגונות מתאימה באורח מיוחד לראש השנה על רקע החובה להתפלל על נושא זה במועד זה, כפי שהעליתי על בסיס עיון בקטעים ממשנתו של ה"תפארת שלמה", האדמו"ר שלמה רבינוביץ מראדאמסק, לראש השנה. תמצית הדברים היא שה"תפארת שלמה" מציין את הנחיצות להתפלל בראש השנה על הקמת השכינה מעפרה, ועל התרת עגונות נאמר כי "כל המתיר עגונה אחת כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה" (ראו בפירוט המאמר פרי עטי, "התרת עגונים ועגונות מכבליהם", מקור ראשון, כ"ט באלול תשס"ט).
קטעי התוספת של "עֲשֵֹה לְמַעַן", הנדרשים למאורעות בני זמננו, מיועדים להיאמר לאחר תום הפיוט "עֲשֵֹה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר", או בתור תפילה נפרדת לאחר אמירת סדר סליחות למי שמבקשים שלא לשנות הימנו כלל ושלא להוסיף הוספות כלשהן במהלכו. אמירת בקשות אלה מופנית לציבור כולו. בהמשך לתבנית הכללית המוצבת בבתי התוספת החדשים, היחיד והציבור יכולים אף להרחיב ולהוסיף בקשות אחרות.
ההצעה להוסיף קטעי תפילה אקטואליים לפיוט "עֲשֵֹה לְמַעַן" מצטרפת לתפילות נוספות אחדות שחיברתי לחודש אלול ולימים הנוראים שיש בהן אזכור של מאורעות בני זמננו, ובכלל זה הוספות ל"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" ("'אבינו מלכנו': תפילה ותוספת", שם) וכן אמירות חדשות בוידוי חיובי שניסחתי, כגון "כָּאַבְתִּי עִם מִשְׁפְּחוֹת הַשְּׁכוֹל" ("נוסח וידוי מחודש - במקום על עבירות על המצוות", אתר כיפה, ד' בתשרי תשע"ז).