כמה זמן צריך להמתין אחרי ארוחה בשרית כדי לאכול מאכלי חלב?

שש שעות, שלוש שעות או חצי שעה. ולמה? הרב משה ביגל, הרב המקומי של מיתר משיב על השאלה ומרחיב בעזרת מקורות

חדשות כיפה הרב משה ביגל 02/06/20 12:47 י בסיון התשפ

כמה זמן צריך להמתין אחרי ארוחה בשרית כדי לאכול  מאכלי חלב?
כמה זמן צריך להמתין אחרי ארוחה בשרית כדי לאכול מאכלי חלב?, צילום: Anat Hermony/FLASH90

שאלה:  כמה זמן צריך להמתין אחרי ארוחה בשרית כדי לאכול  מאכלי חלב, שש שעות, שלוש שעות או חצי שעה, ולמה?

תשובה: המנהג העקרי שהתקבל ברוב קהילות ישראל הוא להמתין שש שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב.
בארצות מסוימות (במערב אירופה) המנהג הוא להמתין שלוש שעות ויש נוהגים (יהודי הולנד) להמתין כשעה. לכל מנהג יש את הסיבות שלו והמקורות ההלכתיים ולכן הוא מחייב כל אחד לפי מנהגו.

הרחבה ומקורות:
מהתורה נאסר לאכול בשר וחלב שהתבשלו יחד. התורה לא אסרה לאכול בשר וחלב בזה אחר זה. אבל, חכמים קבעו גם שאין לאכול בשר ואחר כך חלב באותה ארוחה, והתירו לאכול חלב רק בארוחה הבאה. (חולין ק"ה ע"א.)
משתי סיבות : 

  • החשש שהבשר שנשאר בין השיניים יתערבב עם החלב שאוכלים לאחר מכן 
  • טעם הבשר שנשאר בפה עד סיום העיכול של הבשר.

לכן אם נשאר בשר בין השיניים לאחר שש שעות צריך לנקות את השיניים.
(שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט סעיף א.)

מתי היא אותה הארוחה הבאה, שמותר בה לאכול חלב?

בזמן הגמרא היו אוכלים שתי ארוחות ביום: אחת ארוחת בוקר מאוחרת והשנייה ארוחת ערב מוקדמת, שנערכה כשש שעות לאחר הארוחה הראשונה. לכן יש פוסקים שהסיקו שמותר לאכול חלב לאחר שש שעות מאכילת בשר (שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט סעיף א', ה'.)
 
בין הנוקטים בשיטה זו, יש אומרים שמכיוון שההפרש בין הארוחות בזמן התלמוד לא היה מדויק, לכן גם ההמתנה של שש שעות אינה מדויקת אלא מותר לאכול חלב בשעה השישית לאחר שעברו כחמש שעות וחצי. (שו"ת יביע אומר חלק א' יורה דעה סימן ד' ועוד.)

יש מהראשונים שהסבירו את הגמרא האומרת שלא לאכול באותה ארוחה בשר וחלב, שהכוונה שמיד לאחר שסיימו ארוחה בשרית, בירכו ופינו את השולחן, מותר לאכול חלב; כלומר שמותר לאכול חלב אחרי בשר לאחר הפסקה קלה או שטיפת הפה (שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט סעיף א'. ברמ"א שם).


להלכה נפסק בשולחן ערוך שצריך להמתין שש שעות, וכך נהגו כל הספרדים ורוב האשכנזים. ואילו הרמ"א כתב שצריך להמתין שעה אחת וכך נהגו קהילות אשכנזיות בודדות (הולנד). 

יש מדינות שבהן אוכלים ארוחת תה (ארוחת ארבע), שהיא חלבית, ולכן הארוחה הבאה שלהם הייתה לאחר שלוש שעות, ארוחה חלבית. (דרכי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט, ו' בשם מזמור לדוד. ומספרא לסייפא גיליון 23: בשם הגרש"ז אוערבך זצ"ל, וכן פסק מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל לתלמידיו יוצאי גרמניה).

יש מי שכתב כי שש השעות הללו נמדדות החל מסיום הארוחה הבשרית ועד לתחילת הארוחה החלבית (ערוך השולחן יורה דעה סימן פ"ט סעיף ד'.)

אך רוב הפוסקים כתבו שהספירה מתחילה מסיום אכילת הבשר ועד לתחילת אכילת החלב , וכך נוהגים. (דגול מרבבה על השולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ט סעיף ד', דרכי תשובה שם, ד' וכף החיים שם, ט'.)
 

הכותב הוא הרב משה ביגל, הרב המקומי מיתר.