שלג בארץ ישראל אינו דבר חדש, כמו שכתוב בגמרא יומא (לה, ב): "אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק. חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג...".
יש הרבה שאלות לגבי שלג. הנה כמה דוגמאות:
אכילת שלג
ש: מה הברכה לפני ואחרי שלג?
ת: הברכה לפני שלג היא "שהכל". אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים איטי (כמו תה וקפה).
[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 189) השיב הגר"ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש"כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע"ז "שהכל".]
ברכה על ראיית שלג
ש: האם מברכים על ראיית שלג?
ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ"כ נדיר (כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא "אש וברד שלג וקיטור", וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג).
[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 194), נשאל הגר"ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ"ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו.]
טבילה בשלג
ש: האם מותר לטבול בשלג כמו במקווה?
ת: אם יש מ' סאה במקום אחד, שנויה מחלוקת אם מותר לטבול או לא. גם קשה, כי צריך שיגע בכל הגוף.
ש: האם מותר לטבול ידיים בשלג לנטילת ידיים?
ת: גם צריך מ' סאה, לכן י"א שלא. אם יש צורך וטובלים - לא לברך.
ש: האם מותר להטביל כלי?
ת: גם שנוי במחלוקת (עיין פתחי תשובה יו"ד קח).
יום אחד הלכתי למקווה. המקווה היה בתיקונים ולא היו מים חמים. כשנכנסתי, היה יהודי לפני. שאלתי: יש מים חמים? ענה לי במבטא רוסי: המפקד שלי בצבא אמר שמים הם תמיד חמים! (ברור. ברוסיה מינוס ששים מעלות, אז המים תמיד חמים...) שאלתי: היית בצבא הרוסי? ענה: כן. אמרתי: גיהנום. אמר: גיהנום קטן. אמרתי: פה יותר טוב. אמר: הרבה יותר טוב לאין ערוך. ב"ה.
איש השלג הנורא
ש: שמעתי שמצאו שרידים של יצור פרה-היסטורי ענק, חצי אדם וחצי קוף, ומצאו עקבות ענקיות וכן צילמו אותו.
ת: הכל בדותא של אדם אוהב בדיחות ושמו ריי ואלאס, שבני משפחתו הודו לאחר מותו שזו רק המצאה. עוד לפני זה, הכל הוכחש על ידי המחקר המדעי. קוראים לו בשמות כמו "ביגפוט" או "יוטי". הבלים.
נזק מעץ שנפל
ש: עץ של אדם נפל מחמת השלג ברשות חברו או ברשות הרבים. האם עליו לפנותו? הרי הוא אנוס.
ת: לא בטוח. כי כאשר הלך והצטבר השלג, היה צריך לקחת בחשבון שהוא עלול לקרוס. עיין בבא קמא ו ב. שו"ע חו"מ תטז על כותל ואילן רעועים.
ש: אבל הבעלים התיאשו אז זה הפקר?
ת: לא בטוח. עיין נתיבות ביאורים רסב ג שאולי אינו הפקר רק לעניין שאפשר לקחת.
הלכות שלג ושבת
מוקצה בשבת
ש: האם שלג מוקצה בשבת?
ת: ב'שולחן ערוך' כתוב שאין לרסק שלג בשבת (או"ח שכ, יא). לכאורה, מוכח, ששלג לא מוקצה, אלא הבעיה היא רק לרסק אותו. דחייה: אולי זה שלג מאתמול.
א"כ, אולי נאמר ששלג מוקצה משום נולד, שהרי הוא לא היה פה לפני שבת. מצד שני, אולי נתייחס לשלג כמו לגשם, שגשם לא מוקצה בשבת, אע"פ שהעננים לא היו לפני כן (מ"ב או"ח שלח, ל). יש אומרים שזה לא דומה, כי אין שלג בעננים. מהענן נופלות טיפות זעירות שנעשות שלג סמוך לארץ. לכן הם פוסקים ששלג מוקצה משום נולד (אגרות משה או"ח ה, כב). מהצד השני, יש אומרים שהגשם בכלל לא נעשה בשבת. בעננים יש טיפות זעירות שרק מתעבות בשבת, בדיוק כמו שהשלג מתעבה בשבת. לכן הם פוסקים ששלג דומה לגשם והוא לא מוקצה (שמירת שבת כהלכתה טו, לו ו-טו, מד, בשם הגה"ר צבי פסח פרנק והגה"ר שלמה זלמן אוירבך [אמנם מובא באורחות שבת ח"ב פי"ט ס' קצד שהגרשז"א אוסר], וכן דעת הגה"ר עובדיה יוסף). חוץ מזה, הרבה פוסקים מתירים לשים מים במקפיא לעשות קרח בשבת וזה יותר חמור.
כדור שלג
ש: האם מותר לעשות ולזרוק כדור שלג בשבת?
ת: הרמב"ם אומר שאסור לערב דברים יחד בשבת, כגון אבן וטיט, משום בונה (הלכות שבת י, יב-יג). לכן יש אומרים שע"פ הרמב"ם אסור לעשות כדור שלג (שש"כ שם). מצד שני, י"א שמותר, כי כדור שלג זה עראי. לכן אפשר להקל.
[ובס' 'הנותן שלג' (עמ' 190), נשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר לעשות בשבת צורות של כדור משלג, כמו שמשחקים הילדים, ומשליכים אותם א' על חברו? והשיב: איסור דאורייתא אין בזה ומ"מ ראוי להיזהר דמחזי כבונה.]
עשיית בובת שלג
ש: האם מותר לעשות בובת שלג בשבת?
ת: עשיית בובת שלג זה לא לשעה, אלא להישאר לקיום, לכן יש להחמיר.
הוספת סולר לגנרטור
ש: האם מותר להוסיף סולר לגנרטור שפועל?
ת: רק בפיקוח נפש, כי זה איסור תורה.
פילוס דרך לישוב
ש: מותר לפלס את כביש הגישה מן השלג?
ת: כן. יש הרבה חולים ותינוקות, וכן צרכי בטחון.
פנס
ש: אם יש הפסקת חשמל ממושכת, מותר לטלטל פנס לד שדולק מלפני שבת?
ת: לא, כי הוא בסיס לדבר האסור, אז אפשר בשינוי. ובשעת הדחק אפשר בלי שינוי ולהקל שהוא כלי שמלאכתו לאיסור.
הפסקת חשמל
ש: אם המתג הראשי קפץ וקר מאוד, האם מותר להרימו בשינוי? הרי כולם חולים אצל הצינה ובשינוי זה מדרבנן?
ת: כולם חולים אצל הצינה זה בארצות הצפון, וגם אין זה מתיר כל איסור דרבנן אלא כגון אמירה לנכרי. אלא מותר אם יש ילד קטן תחת לגיל שנתיים שנחשב חולה שאין בו סכנה גם אם הוא בריא, או שילד ירים בשינוי, שזה מותר באקראי לצרכו. שו"ע הגר"ז שמג (וכן פסק הרב הראשי הג"ר דוד לאו אחרי שפרסם מאמר המתאר כיצד הוא התיר לעצמו להדליק את החשמל בשינוי. אמר הג"ר לאו בעיתונות, שאותו רב נהג לא נכון, וז"ל: "לצערי הרבה אנשים לא ידעו מה לעשות ונכנסו ללחץ, והתירו לעצמם לעשות דברים שאינם מותרים. המשנה ברורה אומר במפורש שבמקרים כאלו מותר רק על ידי נכרי ולא בשינוי. חבל שאנשים לא היו מודעים להלכה. לגבי אותו מאמר שפורסם, אם הרב שפרסם את המאמר יעיין בהלכה, הוא יראה שהוא לא צדק במעשיו" - מ"צ).
תיקון החשמל
ש: האם מותר בשבת להתקשר לחברת החשמל לתקן את המערכת?
ת: כן. יש חולים ותינוקות וכן צרכי בטחון. עדיף על ידי גוי.
סקי בשבת
ש: מותר לעשות סקי בשבת?
ת: אסור, מחמת כמה בעיות: א. רכבל, גם אם מופעל על ידי גוי בשביל יהודים. ב. עושה חריץ בשלג משום חורש, אלא אם כן יש לזה דין כובש את השלג. ג. תחומין. ד. טלטול המגלשיים שברגליים מאזור השלג לאזור לא מושלג. ה. טלטול המשענות. ו. עובדין דחול (ונשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, והשיב: איני יודע מה זה. הראו לו תמונות, ואמר שיש לאסור, דלא גרע מ'אין שטין ע"ג המים בשבת'. והוא סובר ששלג כמים דמי. ס' הנותן שלג לרב מזלומיאן עמ' שלג [!] - מ"צ).
ועיין שני ספרים שדנים הרבה בעניין שלג: 'לאור ההלכה' להג"ר שלמה יוסף זוין (עמ' קצו-רג) וס' 'הנותן שלג' להרב ישי מזלומיאן עם יותר ממאה תשובות מהג"ר חיים קניבסקי.
רשם: מרדכי ציון