שביעי של פסח, יום ו, כא' ניסן
- ביום חמישי לפני כניסת החג, עושים 'עירוב תבשילין' עם מצה וביצה (או תבשיל אחר), על מנת שנוכל להכין מיו"ט לשבת. נוסח ברכת העירוב מצוי בסידורים. מי ששכח, יכול בדיעבד לסמוך על העירוב שעשה רב המקום בביתו
- הדלקת נרות בערב החג, מברכים 'להדליק נר של יום טוב'
- יש שנהגו לומר שירת הים בציבור, ובמיוחד על חוף הים
שבת פרשת 'אחרי מות', כב' ניסן
- הדלקת נרות שבת ע"י העברת אש מאש קיימת.
- חמץ שנמכר לגוי בערב פסח דרך הרבנות הראשית לישראל, מעיקר הדין מותר לאוכלו בשבת זו, לאחר שעת צאת החג ועשיית קידוש. משום שאמנם החמץ עדיין של הגוי, אולם הוא נותן לנו רשות להשתמש בו. ויש מחמירים משום חשש מוקצה, וגם משום שיכולים לצאת מכך כמה תקלות עם תערובת החמץ וכלי הפסח.
- לאחר קריאת התורה, האשכנזים אומרים 'אב הרחמים'
- בני חו"ל שומרים יו"ט שני של גלויות, ותפילתם שונה, כמבואר בסידורים
-
בעניין אכילת קטניות לאשכנזים במוצאי שביעי של פסח- הדבר מותר לכתחילה, ואין בכך חשש מוקצה וכד', משום שלחולים מותר לאכול קטניות בפסח, וכן לשכנים ספרדים, ואינו מוקצה בבין השמשות (גם קניין אין בכך משום שכלל לא מכרנו קטניות לנכרי, אלא חשש חמץ).
-
לגבי שימוש בכלי פסח להכנת הקטניות- שימוש קר מותר. שימוש חם מותר גם כן, אך נחלקו האחרונים אם הכלים צריכים הגעלה לפסח הבא או לא. דעת הגאון הרב אלישיב היתה להחמיר שלא לאכול בפסח מכלים שבלעו קטניות, ופוסקים אחרים הקלו. אולם במקרה שלנו, שהשימוש הבא בכלי הוא רק לאחר זמן רב, ניתן יותר להקל כדעת הפוסקים המקלים, משום שלאחר י'ב חודשים הטעם בכלים קלוש מאד (-סברת החכם צבי).
לגבי הכנת קטניות במהלך שביעי של פסח, עבור שבת- הדבר מותר וכלול בעירוב התבשילין, וכנ"ל.
- המקפידים שלא לאכול בשבת זו חמץ שנמכר לגוי, זמן אכילת חמץ עבורם הוא בשעה 19:57
ימי ספירת העומר
- עד ל"ג בעומר אין להתחתן ואין להסתפר/להתגלח. מי שהוזמן לחתונה מותר לו ללכת.
- אין להאזין בימי הספירה לשירים עליזים או רועשים, אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא. שירים רגילים מותר לשמוע מהרדיו ומטייפ וכד', אך לא מלהקה חיה
- לקראת חג העצמאות מותר להסתפר ולהתגלח (החל מצהרי יום הזכרון). וכן מותר לשמוע מוזיקה עליזה, אפילו חיה
- ביום ל"ג בעומר מותר להסתפר ולהתגלח, ולספרדים בבוקר ל"ד