[ראייון ומקורות: הרב מרדכי ציון]
ש: יש המביאים הוכחות מדעיות שתכלת הוא ארגמון קהה קוצים. האם אפשר לסמוך עליהן?
ת: קודם כל לא ברור שכל ההוכחות האלה הן מאה אחוז. יש גם הוכחות נגדיות. שנית, לא בטוח שאפשר לסמוך על הוכחות מדעיות עבור חפץ של מצוה, אלא צריך דווקא מסורת רציפה, כמו שלמשל כותב רבנו אברהם בן הרמב"ם: "ומשום אי הכרת דג זה על ידי מסורת מדוייקת נמנעה מאמוראים עשיית התכלת" (ספר המספיק לעובדי ה'. הוצאת אוני' בר אילן עמ' 272). וכן בספר על הגרי"ד סולוביצ'יק ב'נפש הרב' (עמ' נג-נד). שלישית, תכלת הוא רק בצמר רחלים ולא ברור הכבש שאנו משתמשים בו הוא הכבש המקראי, כמבואר בספר ציצית המצווה והאגדה לג"ר יהושע בן מאיר.
ש: מה המקור לזה?
ת: בגמרא בכורות (יז א), וברמב"ן שם (הלכות בכורות יא ב) המובא בהלכות הרא"ש (פ"ב סי' ג). וכן ברמב"ם (הלכות ציצית ב א) מובא בבית יוסף (סי' ט סעי' א-ב).
ש: מה החסרון של הכבש שלנו?
ת: אין לו אליה, כלומר זנב עבה ושומני. כך כתוב בגמרא כריתות "מה לכבש שכן נתרבה באליה" (כריתות ד א). בנוסף לכך צריך "רחל בת רחל" ובימינו, הן מופרות בהפריה מלאכותית ולא ברור שנקראות רחל בת רחל. אגב יש אנשים צדיקים שקונים טלית גדול מצמר המופק בטורקיה המכונה "טורקישר-טלית" הבא מכבש מקראי עם אליה.
ש: ולו נגיד ששלושת הבעיות תיפתרנה, א. מחקר מדעי בטוח. ב. שדי במחקר מדעי ולא צריך מסורת רציפה. ג. כבש מקראי, אז נטיל תכלת?
ת: לא. א. לפי האר"י, התכלת יתחדש לעתיד לבוא. ב. יוהרא. גדולי הדור הולכים בלי תכלת, ואנו לא יותר חכמים מהם, לא יותר צדיקים מהם, לא יותר אמיצים מהם.