פירוש המילה 'להגיד' בעברית הוא 'לגלות', ולא 'לומר' או 'לדבר', כפי שנהוג לחשוב, ולכן 'והגדת לבנך' = 'וגילית לבנך'.
ההגדה של פסח היא בבחינת "הגילוי של פסח", ולכן ייתכן שעיקר ליל-הסדר הוא לגלות לילדים איך ריבונו של עולם חילץ אותנו מתוך ה'מצרים' שלנו בשנה האחרונה, איך נחלצנו בשנה הזו מהעבדות להיות בני-חורין, משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול (והבן היטב).
תגלית זו הופיעה אצלי לפני שנה בדיוק, לאחר שהחלטתי לשאול בקול-רם שאלה שניקרה על-סף תודעתי כבר שנים: "למה משתמשים במילה 'הגדה' ולא חוברת, ספרון, מקראה וכד' — ואפילו לא 'אגדה'?".
את ההבנה ש'הגיד=גילה' ניתן לקבל ישירות מעשרות דוגמאות מהתורה ומשאר ספרי התנ"ך (למשל — "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה", "וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי", "וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ", "הִגִּיד לְפַרְעֹה", "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם" ועוד רבים מאוד כולל מופעים רבים של מילת 'מגיד' בתורה בפרט ובתנ"ך בכלל וכן משמעות המילה הזו בכל סיפורי שמשון וחידותיו, ודוק)..
חיזוק כביר נוכל למצוא ברש"י על בראשית מ"ט, א !! (כך שכנראה גם חז"ל ידעו את המובן האמיתי ש'הגדה' = 'גילוי', ולכן קבעו בכוונה גדולה את השם הגדה של פסח והשאירו עקבות ברורים לכך במדרשיהם הנקראים בליל-הסדר ("כאילו הוא עצמו יצא ממצרים" ועוד: והבן היטב) וגם ניתן להתחזק בעניין ממהות תפקידו של המגיד בקהילות ישראל בדורות עברו...
כמו-כן, בחלק מהמופעים של 'הגיד' אינם בבחינת דיבור כלל (בראשית מ"א, כ"ה; שמות ד' כ"ח; בראשית ג', י"א וגם מופעים בתהילים; ודק)
בבדיקת המבנה הדיקדוקי של 'הגיד' (שורש נ.ג.ד. בבניין הפעיל) מתקבל חיזוק נוסף, והבן היטב. תרגום מפורש מעברית לעברית (בבחינת קטע מקור מול קטע תרגום) מ'הגיד' ל'גילה' ניתן למצוא בדברי הימים א', י' לעומת פסוק כ"ה, ודוק.
לסיום, ישנן עקבות לכך גם בשפת היום-יום שלנו כיום, כגון "אל תגיד לו" וגם המונח מגדת עתידות.
וחקור והבן היטב.
הכותב הוא חבר קיבוץ יחד ומייסד-שותף לשיטת 'קריאה פשוטה בתורה'