השתלמות רבנית

שגרת היום-יום שוחקת לא רק את חיי הנישואים או את ההתפתחות המקצועית. הרב הצעיר עם מסר לקולגות: אל תזניחו את הלימוד

הרב הצעיר 21/06/11 19:31 יט בסיון התשעא

עוד לא פגשתי אדם ששמח לקבל זימון לקורס נהיגה מונעת. ואף על פי כן, לאחר ההשתתפות בקורס, אין זה נדיר לשמוע שהקורס השפיע לטובה על תרבות הנהיגה של המשתתף, גם אם ההשפעה היא לטווח קצר. כך דרכו של עולם, הזמן גורם אצלנו לשחיקה ולשיכחה, ועלינו מדי פעם לרענן את מוחנו בכללים ובנתונים גם בתחומים שאנו עוסקים בהם יום יום.

לפני אי אלו שנים נסעתי בטרמפ עם רב שבדיוק קיבל מינוי זמן קצר לפני כן לכהן באחת מהקהילות הגדולות בירושלים. ברכתי אותו על המינוי, והוא התחיל לספר לי קצת על תחושת האחריות שעתה רובצת על כתפיו. אחד הדברים שהוא סיפר לי היה, שהוא קבע שיעורים בבית הכנסת בכל תחום שהוא מרגיש שהוא צריך ללמוד אותו כעת. "תבין", הוא הסביר לי, "עם כל העיסוקים שלי והאחריות שנופלת על כתפי, אני לא מצליח למצוא שום זמן ללמוד בעצמי. אני יודע שאם יהיה לי שיעור קבוע במשהו אאלץ למצוא את הזמן להכין לשיעור. לדוגמא, מכיוון שאני רוצה ללמוד ולחזור על המשנה ברורה, קבעתי שיעור של עשר דקות כל יום אחרי שחרית, כך אני יודע שאין לי ברירה אלא למצוא זמן ללמוד משנה ברורה כל יום לקראת השיעור. זו הדרך היחידה שאני מרגיש שכל הצדדים יצאו מורווחים - גם אני אוכל למצוא את הזמן ללמוד את הדברים הנחוצים לי, וגם הקהילה תרויח עוד שיעור."

לא פעם האזנתי להרצאות ברשת, של רבנים בחו"ל המדריכים רבנים צעירים כיצד עליהם לנהוג ברבנות. העצה שתמיד חוזרת על עצמה היא שהרב צריך להגדיר לעצמו זמן בכל יום שבו הוא מתנתק מכל עיסוק אחר ומקדיש את עצמו ללימוד. אינני יודע אם רבנים בחו"ל מצליחים לעמוד במשימה הזאת (חוץ מאותם רבנים שנותנים את העצה, שחזקה עליהם שהם ממלאים אחרי עצתם). הרבנות בארץ ברובה אינה מוגדרת עדיין כמקצוע, וחלק גדול מהרבנים המכהנים ברבנות הקהילתית אינם עושים זאת כמקצוע העיקרי שלהם. כיוון שכך, מציאת זמן קבוע שבו אפשר להתנתק מכל עיסוק אחר ולהקדיש זמן ללימוד עצמי היא קשה ביותר.

מנגד, רב שלא מצליח להקדיש זמן ללימוד עצמי מסתכן מאד. רב מקבל את הסמכתו לרבנות בשנות העשרים לחייו. במסגרת זו הוא לומד לעומק את הנושאים ההלכתיים שילוו אותו לכל אורך תפקידו ברבנות. גם אם הרב הוא גאון גדול, סביר להניח שהוא לא יוכל לזכור פרטים מלימודו כעבור עשר ועשרים שנה. הדברים נכונים פי כמה כשמדובר בתחומים שהרב לא עוסק בהם מידי יום ביומו. הזנחת הלימוד העצמי מקרבת את הרב לטעות.

כמעט בכל מקצוע יש צורך לעבור השתלמויות בתחומים חדשים, וקורסי רענון בתחומים שאמורים להיות מוכרים. הדבר נכון כמובן גם בתחום התורני. חוץ מלימוד עצמי אפשר לאמץ את דבריו של אותו רב ירושלמי שקבע שיעורים בכל אחד מהתחומים אותם הוא מרגיש צורך לחזק אצלו. בנוסף, אפשר להשתתף בימי עיון המתקיימים במהלך השנה ובימות הקיץ בפרט.

עוד כיוון להשתלמות האישית כדאי ללמוד מהג"ר משה פיינשטיין. כך מופיע בקונטרס אודותיו (הקדמה לאגרות משה ח"ח עמ' 32):

"הוא גם לא הסתכל בתשובות שכתב בעצמו כאשר הגיעה שאלה שהתשובה לה יכלה להתבסס על תשובות אלה. כך עשה מאות רבות של שעות בבירורי הלכות שכבר נתבררו אצלו בעבר... רק לפני שהיה מסיים לכתוב תשובה חדשה היה בודק בתשובות שכתב אם לא החסיר איזו נקודה."

כולנו יודעים שכולם טועים, וההבדל בין החכם למי שאינו חכם הוא שהחכם לומד מטעויותיו. בעיני, הלימוד העיקרי מטעויות הוא, שצריך לבדוק האם הרב מצליח למצוא את הזמן והמסגרת ללמוד בהם או לא, והחכם היותר גדול, הוא זה הלומד מטעויות של אחרים ומקדיש זמן ללימוד עצמי ולהשתלמות לפני שהוא טועה.

ועכשיו תסלחו לי, אני צריך ללכת ללמוד.

הכותב הינו בעל הבלוג "רב צעיר"

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר