אמר אביי: אכל חרצן - לוקה שתים, אכל זג – לוקה שתים, אכל חרצן וזג - לוקה שלש. רבא אמר: אינו לוקה אלא אחת, שאינו לוקה אלאו שבכללות.
המחלוקת של האמוראים נוגעת ללאו של "מכל אשר יעשה מגפן היין... לא יאכל" שהוא לאו שבכללות, אך מלשון רבא משמע שאפילו כשאכל גם חרצן וגם זג אינו לוקה אלא אחת למרות שכל אחד מהם מפורט בפסוק בנפרד. נראה איפוא שלדעתו כיון שבפסוק נאמר "לא יאכל" רק פעם אחת הרי אף זה בגדר לאו שבכללות, ולעולם אינו לוקה יותר מפעם אחת אף על אכילות המפורטות בפני עצמן. כך מפרש רש"י בפירוש ראשון, אך מביא גם פירוש נוסף לפיו כוונת רבא לכגון שאוכל רק זג או רק חרצן, שאז אינו לוקה אלא אחת משום ש"מכל אשר יעשה" הוא לאו שבכללות אך כשאוכל זג וחרצן אכן לוקה שתים, ואין זה לאו שבכללות למרות שנאמר "לא יאכל" רק פעם אחת.
כפירוש השני של רש"י סובר גם הרמב"ם שכותב בהלכות נזירות (ה, ח): "נזיר שאכל כזית ענבים וכזית חרצן וכזית זג וכזית צמוקים ושתה רביעית יין, ואפילו סחט אשכול ושתה ממנו רביעית - הרי זה לוקה חמש מלקות, שכל אחד מהן בלאו אחד הוא". הרי שמפרש שרק על
"מכל אשר יעשה" אינו לוקה, אך על חרצן וזג לוקה על כל אחד בפני עצמו.
הלחם משנה מסביר שהרמב"ם העדיף את הפירוש הזה מפני שכך מוכח מהגמרא שמקשה על אביי מהברייתא האומרת שלוקה חמש, מדוע אינה אומרת שלוקה שש, גם משום "מכל אשר יעשה", ומשמע שלרבא מובן מדוע לוקה חמש, בעוד שלפי הפירוש הראשון של רש"י יש קושיה מהברייתא אף על רבא, מדוע לוקה חמש ואין זה לאו שבכללות שאינו לוקה אלא אחת.
הראב"ד משיג על הרמב"ם שהיה עליו לפסוק שלוקה גם משום "מכל אשר יעשה" שכן לפי גרסתו רבא הוא זה סובר כך, והלכה כמותו לגבי אביי. עם זאת הוא עצמו מציין שיש בדבר זה חילופי גרסאות בין הסוגיות, והרמב"ם סמך כנראה על הגרסה שבסוגייתנו שאביי מחייב ורבא פוטר, ולא על הגרסה בפסחים (מא, ב) ובבא מציעא (קטו, ב) לפיה רבא מחייב.
אכן בספר המצוות (שורש תשיעי) כותב הרמב"ם שזו דעת רבא שאין לוקים על לאו שבכללות, ונראה שכך הוא גורס בכל הסוגיות. הוא מוסיף שכך ראוי לפסוק גם לאור דברי הגמרא בסנהדרין (סג, א) שקובעת בסתמא שאין לוקים על לאו שבכללות.
יתר על כן, הרדב"ז מוסיף שכיון שבכמה מקומות הגמרא קובעת שאין לוקים על לאו שבכללות - ראוי לפסוק כך אפילו לפי הגרסה שאביי הוא שסובר כך, והסיבה שלא מנו מחלוקת זו עם שש המחלוקות שבהם הלכה כאביי ולא כרבא (יע"ל קג"ם) הוא בשל חילופי הגרסאות.
מלקות על לאו שבכללות באיסורי נזיר - נזיר לח, ב
על נזיר חלים כמה איסורים. מסכת נזיר דנה באיסורים אלה ובין השאר בנושא מלקות על לאו שבכללות באיסורי נזיר – הרב ירון איתן מפרש.
