מייבשים את הבנות

אולי זה הגשם שלא יורד, האדמה הסדוקה או השמים הנראים כאטומים. לאחרונה, בגלל העיסוק האובססיבי של התקשורת בחוגים החרדיים, עלתה בדעתי המחשבה שלפחות בנושא אחד, יש לחברה בישראל מה ללמוד מלובשי המגבעת והשטריימל. החרדים, רובם ככולם, מתחתנים בגיל צעיר. ההורים דואגים לכל העניינים, ונדמה ששם לא מייבשים את הבנות.

פעמים רבות בתוכניות הבוקר, ברדיו או בטלויזיה, מביאים את הסיפור על הבחורה שהתרגשה מאוד כשהחבר שלה סוף-סוף הציע לה נישואין. אני עדיין זוכרת איך חברה שחיה עם החברה שלה כמה שנים חיכתה וחיכתה עד שהוא היציע לה נישואין.

כמה מוזר שטרם שמנו לב למגוחכות של העניין. כאילו כל שנותר לנו כעת לעשות זה לחכות לבשלות של הגבר ולמוצא פיו. לאן נעלמו פתאום הדיבורים על ערכי השיוויון בין המינים?

גם במגזר הדתי - לאומי מייבשים את הבנות. יכול בחור הסדרניק לצאת עם בחורה שנה ויותר ולבסוף להודיע לה שהיא נהדרת, אך הוא מרגיש שאיננו בשל לקשר. תופעת החזרה בתשובה במגזרים השונים גובה גם היא מחירים, במקומות בהם הבחור מחליט פתאום, אחרי שנים של התהוללות, שהוא תלוי במוצא פיו של הרב. יש מי שיחליט רק אחרי שהרב יקרא את כתב ידה של נערתו ויש מי שחייב להראות לרבו תמונה הקשורה לחכמת הפנים ויש מי שבודק שמות וגימטריאות.

סבלנות... (צילום: maureen lunn-cc-by)

הצעתי לבחור שעבר את גיל השלושים בחורה. הבחור בתהליך התחזקות והשתדלתי לספר לו בפרוט רב עליה, כל מה שרלוונטי עבורו. שמעתי מה הוא מחפש, והעברתי לו טלפון. לתדהמתי ספרה לי הבחורה שאחרי שיצר אתה קשר אמר לה שהוא קודם רוצה להתייעץ עם הרב שלו בקשר אליה. והרי להתייעץ עם הרב שלו הוא היה יכול לפני שהוא הרים אליה טלפון! דרבנתי אותו לפחות לעשות את ההתייעצות בזריזות כדי לא לייבש אותה. הוא לא היה מספיק רגיש לכך. והמוזר מכל הוא שגם אחרי שקבל אור ירוק מהרב שלו, הוא עשה לה בטלפון תחקירים וחקירות. אינני יודעת אם הם נפגשו או לא.

אצלם זה לא היה קורה

כל המקרים הללו לא יתרחשו במגזר החרדי. במגזר החרדי מטפלים ההורים בשידוך ילדיהם. האחריות לשידוך לא נופלת על כתפי המשודכים. כל הברורים, כולל כתב יד, תמונות, חקירות ודרישות, התייעצות עם הרב התורן, הכל נעשה בתיאום עם השדכנים לפני שהזוג נפגש. רק תחשבו כמה עוגמת נפש נחסכת מן הבחורות וגם מן הבחורים במקרה של שלילת שדוך. אחרי שנעשים כל הברורים והבדיקות מגיעים שני צעירים לפגישה כדף נקי וחלק. שניהם כבר יודעים שההורים הסכימו לשדוך. שניהם יודעים שהרבי נתן לשדוך חותמת הכשר. שניהם יודעים שהכל כבר מבורר, רק נשאר להם לבדוק מציאת חן. תחשבו רגע על שני צעירים, שהיו די סגורים במוסדות חינוך, לא ראו יותר מדי מהמין השני, נותנים אמון ברב, בהורים ובריבונו של עולם. הסיכוי שהם יפגשו ולא תהיה מציאת חן נמוכים מאד. ברוב המקרים הם מאשרים את בחירת ההורים, ולאו דוקא מחוסר ברירה.

ההצפה של ההצעות, במגזר החילוני ובמגזר הדתי לאומי, גורמת לזילות כבוד האדם. ההצפה הזו מונעת מאנשים להתחתן, ולו רק בגלל שלגברים נדמה כי מאות בנות עומדות בתור ומחכות להם. תחושות התסכול והמרמור, דמעות ששופכות בנות ישראל כמים, לא עושות לעם ישראל טוב.

אז אל תתפלאו שלמראה מצוקת בנותיו עלי אדמות, ה נועל את השמים ולא מוריד לנו גשם.