איך אדע אם אנחנו מתאימים?

"איך אדע אם הבחור שאני נפגשת איתו הוא האחד והיחיד, האם הוא יתאים לי?", שואלות הבחורות הפונות לייעוץ. שאלה זו מטרידה בימינו רבים וטובים, משני המינים. בדורות הקודמים אנשים התחתנו "על החיים ועל המוות" וקפצו למים, בלי להתלבט יותר מדי. לעתים גם לא הייתה להם יותר מדי אינפורמציה. מה כבר בחורה סגורה בדלת אמותיה יכולה לדעת על בחור שאבא שלה הכיר לה? כמעט כלום.

היום האשליה הרווחת היא, שאם תצאו ביחד תקופה ממושכת, תעשו ברורים מקיפים, או אפילו תעברו לגור ביחד, כפי שנהוג בחברה מערבית חילונית - תדעו להחליט מדויק יותר. זו אשליה. גם בימינו, כשיש את כל המידע, והתמונות בפייסבוק, ורשת אינטרנט שיכולה לגלות לך את כל הסודות על הבן- אדם- גם אז, יום אחרי החתונה את מופתעת לגלות שבעלך אוהב לישון עם חלון סגור ואת עם חלון פתוח. עכשיו תסתדרו ביחד.

יש דמיון בין בחירת בן זוג לבחירת כובע (צילום: DesertNana aka majamom-cc-by)

סבתא שלי החכמה הייתה אומרת שנישואין זה מזל. אחרי החתונה, מתפקידך ללמוד להתנהל מול הבעל שה זימן לך. ללמוד אותו, לגלות את צפונותיו, להשתמש בבינה שנתן לך ה, ולנהל את הזוגיות שלך בחכמה. אל תסתכלי על הזוגיות של השכנה, כי זה לא יעזור לך. תשובה זו צורמת מאד היום לדור ספקן ומתלבט שאוהב תשובות מורכבות יותר. לאלו מביניכם, גם גברים וגם נשים, שנתקלים בשאלה - האם אנחנו מתאימים, הנה כמה טיפים על קצה המזלג.

לא חייבים להיות דומים

השאלה הראשונה שתשאלו את עצמכן - וסליחה שאני מדברת בלשון נקבה - היא מה מחבר בינינו. כל תשובה נכונה. מטרה משותפת, כימיה, רצונות משותפים, חוויות משותפות, וכו. אתם לא חייבים להיות דומים באופי. ייתכן ותהיו בעלי אופי מנוגד - אבל רשמו לפניכם מה מחבר ביניכם, תוך כדי הרפיה ורוגע מחשבתי.

השאלה השנייה היא: מה הוא תורם לחיים שלי ומה אני תורמת לחיים שלו. למשל, אולי אני רחפנית והוא מעשי? אולי היא שמחה ואני טיפוס מלנכולי? הוא מכונס ואני משחררת?

על איזו תכונה אני אצטרך לעבוד בשביל לחיות עם הבן אדם הזה? זו כבר השאלה השלישית. על אלו מידות הוא עובד כדי להיות אתי. מדובר בכל הקשר שהוא. למשל, אם הוא קמצן, יכול להיות שיצטרך להרגיל את עצמו לחשיבה פזרנית יותר, לפי השקפת עולמו. אם יש לו אישה בלגניסטית, ייתכן וימצא את עצמו מסדר את הבית, למרות שלא הורגל בכך. וכמובן - ההיפך.

נישואין זה מזל. (צילום: אלנתן גוטוירט)

חשבו - מה מפריע לי בזוגיות הזו ומה מחבר בינינו? האם מה שמפריע לי מעיב על הקשר ומערכת היחסים או שאני יכולה להסתדר עם התכונה הזו? למשל- הוא אוהב לדייק ולהגיע בזמן ואת מעל הזמן ולא אכפת לך לאחר. האם זה כל כך מעיב על מערכת היחסים שלכם שלא ניתן לחיות ביחד?

השאלות אף פעם לא נגמרות

בינינו - השאלות הללו ממשיכות להתנוצץ ולבצבץ גם במשך חיי הזוגיות המשותפים שלנו. אתגרי השעה, לידת הילדים, בעיות פרנסה ובריאות מציבים כל הזמן אתגרים חדשים בפנינו וכדאי מפעם לפעם לרענן את הרשימות. השבוע חשבתי על השאלות הללו תוך כדי מכירת כובעים שהתקיימה בביתי. התבוננתי בחברותי הנשים עומדות ומודדות את הכובע או המטפחת על הראש. האם זה מתאים לי? האם זה מחמיא לי? הן שואלות אחת את השנייה וגם את עצמן.

מצאתי תוך כדי התבוננות עצמית וגם באחרות, שיש דמיון בין בחירת בן זוג לבחירת כובע. קודם כל - הנוחיות. אין מצב שאישה תקנה שביס או כובע שלא יהיה לה נוח איתו, שילחץ לה ברקות או יהיה בעל קשירה מסובכת. רוב הנשים לא קונות מטפחת או כובע כדי להרגיש כמו בסד עינויים. אולי, אם זה מקרה של כובע או צעיף מאד מיוחד ומחמיא היא תהיה מוכנה לסבול - ודי לחכימא.

אולי הבאת את עצמך לדימוי עצמי טוב יותר?

העניין השני זה הדימוי העצמי. האם בדימוי העצמי שלי אני מרשה לעצמי להופיע עם כזה כובע? אמרה לי פעם נערה צעירה שההחלטה לבחור את החתן המתאים הגיעה, כשאותו בחור שיצאה איתו, היא הרגישה בטוחה להביא אותו לבית הוריה. כלומר, תבדקי במידה ואת מתלבטת. האם נוח לך עם הבחור, האם הוא מקבל אותך כמו שאת? תחושת נוחות של להרגיש בבית. תבדקי אם הוא מתאים לדימוי העצמי שלך, האם את מרשה לעצמך לבוא איתו בחברה שאת מעריכה.

הדימוי בין בן זוג לכובע הוא כמובן רק באופן סמלי, אל תתפסו אותי במילה. אינני ממליצה להחליף בעלים מדי חצי שנה כמו שאמליץ לך בחום ואדרבן אותך להחליף את הכובע. לפעמים, המערכת הזוגית הגמישה משתנה, ואת מוצאת את עצמך אחרי כמה שנים עם בעל אחר! יש לו אותו שם ומספר תעודת זהות, אבל הוא שינה צורה, דיבור, סגנון, צורת חשיבה ולבוש! גם את, מן הסתם, עשויה למצוא את עצמך במקום חדש. אולי הבאת את עצמך לדימוי עצמי טוב יותר?

בין כך ובין כך, אם קנית כובע חדש- תתחדשי! ואם החלטת לקפוץ למים, לעצום עיניים ולקפוץ לחתונה, שיהיה לך במזל טוב!