לאחר 7 שעות, תם חלקו הראשון של הדיונים בבג"ץ בעתירות נגד כהונת אדם הנאשם בפלילים. מחר יתקיים חלקו השני שיעסוק על ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד. הדיון נערך בהרכב של 11 שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט אסתר חיות. במהלך הדיונים החליפו הצדדים את טענותיהם, כאשר צד אחד טוען לאי מוסריות שיש בדבר ובעוד שהשני טוען כי על אף המצב יש לכבד את הצבעת הבוחר.
עצם קיום הדיון עורר ביקורת רבה בעיקר בצד הפוליטי ימני במפה, שרואה בהתערבות בית המשפט פגיעה בדמוקרטיה. עם תום הדיון פרסמה חברת הכנסת מימינה איילת שקד שש סיבות מדוע לדעתה בג"ץ לא יכול להתערב בזהות ראש הממשלה: "בג"ץ לא יכול למנוע מחבר כנסת להרכיב ממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום ואינו יכול למנוע מראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום. לא אני אומרת את זה. החוק במדינת ישראל אומר את זה.
- כי חוק יסוד הממשלה אומר בפירוש שרה"מ יכול לכהן תחת כתב אישום.
- כי חוק הממשלה אומר שאפשר לתת לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה (הסעיף מפרט כיצד יתנהל משפט כנגד רוה"מ או שר בטרם החלו לכהן בתפקידם).
- כי לבג"ץ אין סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של חברי כנסת (ובוודאי לא בהחלטות כרשות חוקתית).
- כי הנושאים של העתירות הן בענייני נושאים פוליטיים מובהקים שלבג"ץ אין כלים משפטיים כדי לפסוק בהם. זה לא משפט, זה פוליטיקה.
- כי אסור לבטל את בחירת הציבור. לב ליבו של התהליך הדמוקרטי הוא היכולת לתרגם את הקולות שקיבלו המפלגות לכדי השפעה פולטית. בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם – זה העם. אסור להתעלם מרצון הבוחר.
- כי לא יכול להיות מצב שבמדינה דמוקרטית, החלטה של פקיד ציבור בודד (היועמ"ש – בהחלטה האם להעמיד לדין) תכריע לגבי זהותו של ראש הממשלה".
גם חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד הגיב: "הסתיים הדיון בבג״ץ. אם תתקבל החלטה הזויה שתמנע מראש הממשלה לכהן בתפקידו, נלך לבחירות ובעזרת השם ננצח. אם תתקבל החלטה נכונה בהתאם לחוק, נוכל להתחיל לעבוד קשה למען אזרחי ישראל. הזוי שהגענו למצב בו בבית המשפט מחליט במקום נבחרי הציבור מה טוב ומה נכון לאזרחים. למען הדמוקרטיה, מחובתנו לתקן את זה".