הסתיים טקס הענקת פרסי ישראל לשנת התש"ף, 2020, הנועל את אירועי יום העצמאות .בדומה לטקס הדלקת המשואות, בשל מגפת הקורונה הוקלט הטקס מראש והוא משודר ללא קהל. בטקס שולבו ברכותיהם של נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החינוך. עשרה ישראלים נבחרו השנה לקבל את פרס ישראל, הבחירה נעשתה על פי המלצות ועל ידי ועדה, ואושרה על ידי שר החינוך, הרב רפי פרץ.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר בטקס: "זכייתכם בפרס מהווה נקודת ציון משמעותית - לכם, כחוקרים, כיוצרים וכמנהיגים, כל אחד בתחומו. זוהי גם נקודת ציון משמעותית - לנו, כמדינה וכחברה, הרואה לנגד עיניה, את טובי בניה ובנותיה. אתם, הזוכים, מייצגים את המצויינות הישראלית, ואת פניה הרבות של החברה הישראלית. חברה מגוונת ופועלת, חברה משתנה ומתקדמת, חברה שיודעת לשבור מוסכמות ולפרוץ גבולות, חברה שלא מפחדת משאלות קשות, ונמצאת בתהליך חיפוש מתמיד אחר תשובות ותובנות.״
״אתם, הזוכות והזוכים, מהווים את חוד החנית של המצויינות, היזמות, והגאווה הישראלית. בזכות הדרכים אותן פרצתם, השבילים אותם סללתם, המוסדות שהקמתם, והתרומה הענקית שלכם - בתחומי המדע, החברה והרוח, אנו נוכל לאתגר הנוכחי כמו שיכולנו לאתגרים שקדמו לו" אמר הנשיא.
"ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את הזוכים בנאום שנשא ממעונו. "הטקס הזה הוא נקודה זוהרת ביום העצמאות שלנו, בפרט בתקופת הקורונה. למרות הקשיים, אנו חוגגים בלב צוהל את התקומה והקוממיות שלנו."
לדבריו, "מדינת ישראל היא מגדלור של ידע. בכל התחומים, איננו חושבים רק על עצמנו. הידע הישראלי מסייע למיליוני בני אדם ברחבי העולם, מציל חיים ומשפר את איכות החיים. כולנו גאים בהישגים הכבירים ובזוכי הפרס".
שר החינוך, ח"כ הרב רפי פרץ, אמר בטקס: "אנחנו בעיצומו של משבר חובק עולם.האנושות התעוררה לשחר חדש וּמטלטֵל.אין עַרוֹך לָמחיר שגבה בחיי אדם ובנפש האדם, לִנזקיו לפרנסת רבים, ולָמשק כולו.צו השעה הוא ריחוק; למרות שהוא פיזי בלבד, הוא כל־כך מנוגד לטִבענו כבני אנוש. במיוחד קשֶה לעמוד מנגד, נוכָח קשישים ומבוגרים, שנגזר עליהם ועלינו נתק פיזי ממושך"
לדבריו, "דווקא כעת, ניכֶּרת מתָמיד המשמעות האדירה של היותנו אוּמה ריבונית מזה שבעים וּשתיים שָנה.לראשונה זה דורות רבים, זכינו להיות תלויים בעצמנו. גורלנו כבר איננו מופקד בידי זרים. הדבר מתבטא בהיערכות המרשימה של המערכת הציבורית, על שלל גוָוניהַ, בְּטיפול מסור ובתפקוּד מקצועי.
ברגע האמת, אלפי ישראלים עשו הכל כדי לשוב לכאן מרחבי העולם - והם יודעים בדיוק לָמה".
"אין לנו לא ארץ אחרת ולא מדינה אחרת. גם החברה האזרחית, מתגלית בעת הזוֹ במלוא הדרה. הגיוון התרבותי, המאפיין את הציבור שלנו, הפך לא אחת לִשסעים מכאיבים. השיח כאן הידרדר פעמים רבות מִדָי אל מחוזות של פילוג וְקיטוּב. אבל בעת הזו, כשאנו עומדים כאיש אחד נוכח המגיפה והשלכותיה על אורְחוֹת החיים - ניכָּר מתמיד הגרעין היסודי, המהותי, שהופך אותנו למה שאנו: הדאגה הבלתי פוסקת לָזולת ולנזקק, ההתנדבות בהיקפים מרשימים, והגילויים המרגשים של: "איש את רעֵהו יעזוֹרוּ". אמר שר החינוך.
הרב יעקב אריאל ענה לשאלות מנחי טקס הענקת פרס ישראל, לאחר זכייתו, בנושא הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית.
"יש מתחים רבים בחברה. אני אגדיר את זה כבעיית זהות, אם כי כולנו יהודים. אנחנו צריכים למצוא את המכנה המשותף - איך אנחנו מקדמים את ארץ ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל לקראת הייעוד של תיקון העולם כולו"
נזכיר את עשרת הזוכים לשנת 2020: פרס ישראל בתחום מפעל חיים מוענק השנה לשניים: הראשון הוא פרופ' אבישי ברוורמן. פרופ' ברוורמן הוא כלכלן מצליח, ונבחר לכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בשנת 2006 ושימש כשר לענייני מיעוטים. את הפרס הוא מקבל הודות לתפקודו כנשיא אוניברסיטת בן גוריון – במסגרתה פתח את המוסד לישובי הפריפריה ולאוכלוסייה הבדואית וגייס לאוניברסיטה את טובי החוקרים והמורים.
הזוכה השנייה בפרס מפעל חיים היא נעמי סטוצ'ינר, הודות לפעילותה החברתית שהיגעה לשיאה בעת שהקימה את "בית שפירא" – שמסייע לבעלי מוגבלויות להשתלב בחברה ולזכות לשוויון הזדמנויות.
בתחום חקר הרפואה מקבל השנה את הפרס פרופ' גדעון רכבי, מומחה בתחום המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים. בנימוקי הועדה, צויין: "הוא מגלם את השילוב המיטבי בין מצוינות ברפואה קלינית והישגים מחקריים פורצי דרך". גם בתחומי המחקר פרופ' רכבי הצטיין, והוא אחראי לתגליות ולזיהוי מנגנונים חדשים בעלי חשיבות רבה.
הזוכה בתחום האמנות הפלסטית היא שרה ברייטנברג-סמל, אשר שימשה באוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב. בתחום חקר ההיסטוריה הכללית מקבל השנה את הפרס פרופ' בנימין זאב קדר. הועדה כתבה לגביו: "הוא החוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין דתיים".
בתחום חקר הכימיה והפיזיקה זכה השנה פרופ' יוסף קלפטר – על "תרומותיו פרוצות הדרך", לשון הועדה. את פרס ישראל לחקר התלמוד מקבלת השנה פרופ' ורד נועם בעבור מצויינות מחקרית ופרסומיה בתחום.
את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית מקבל הרב יעקב אריאל, שעליו הועדה כתבה בנימוקיה: "תרומתו ליצירה התורנית מעבר להיקפה הרחב ניכרת בהיותה פסיקת הלכה למעשה בחיים המודרניים".
הזוכה בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים הוא פרופ' אברהם בן צבי. בנימוקיה לבחירתו ציינה הועדה: "ספריו הרבים ועבודותיו המחקריות השפיעו על החשיבה של קובעי מדיניות והקימו דור של חוקרים צעירים ומוכשרים". בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה מקבל השנה את הפרס פרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים.