הרב הראשי לישראל בשורת הנחיות הלכתיות בעקבות ההקלות

הרב יצחק יוסף פרסם מסמך הלכתי ארוך, בו הוא פורט הנחיות הלכתיות חדשות בעקבות הקלות משרד הבריאות. בין השאר: הקלות במוזיקה ובתספורת, תפילה עם מסכה, תפילות במניין והתייחסות מפורטת לנושאי קריאה בתורה

חדשות כיפה
כח בניסן התשפ
,
22 באפריל, 2020 21:56
הרב יצחק יוסף

הרב יצחק יוסףצילום: שלומי כהן

הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, מפרסם הערב (ד') פירוט הלכתי ארוך בענייני תפילה במניין, קריאה בתורה, ספירת העומר וחבישת מסכה בשבת, בעקבות ההקלות של הממשלה בעקבות התמתנות התפשטות נגיף הקורונה.

המסמך המלא מובא בתחתית הכתבה.

תפילה במניין

א. בימים אלו החפצים להתפלל במניין ואין להם בעיות רפואיות וכד', יכולים להתפלל במניין בהקפדה יתירה על הכללים, במרחק 2 מטר אחד מחבירו לכל הפחות, ובחבישת מסיכה על הפנים [ואין בזה בעיה של עומד לפני המלך, כיון שכעת זה חשש פיקוח נפש ובתקופה זו רבים עומדים כך לפני המלך], ותיכף בסיום התפילה להתפזר לבתים, ושלא ימנה המנין יותר מ- 19 מתפללים, וכשיש 20 מתפללים
יש לפצל את המניין לב' מניינים.

ב. אם יש במניין אנשים שאינם נשמעים להוראות, יש לבטל את המניין ולא להשתתף עמם, אף אם הוא עצמו נוהג כפי ההנחיות.

ג. ומ"מ מי שחושש ורוצה להמשיך להתפלל בביתו, יכול להמשיך להתפלל בביתו ללא שום חשש ונדנוד. כיון שהוא חשש פיקוח נפש. כמו כן יש להדגיש, שאנשים מבוגרים מעל גיל 65 כדאי שיתפללו בבית, וכן אנשים שאינם בריאים לגמרי, ימשיכו להתפלל בביתם, ולא יצאו להתפלל במניין כלל.

מוזיקה בספירת העומר השנה

א. מותר לשמוע בימי העומר שירים ווקאליים, שאינם בכלל המנהג שלא לשמוע כלי שיר בימי העומר. ולגבי שירים שקטים ופרקי חזנות, שאינם מביאים לידי ריקוד, בשנה זו שבני אדם נמצאים בבתים בלי לצאת עקב המגיפה, ונמצאים במתח וצער, יש להקל להם לשמוע שירי כאלה, אף שהם מלווים בכלי שיר, מתוך הקלטה, אך לנגן ממש בכלי שיר, אין לפרוץ גדר ולהקל ראש בימים אלה, עד ליל ל"ג בעומר.

ב. בית עם ילדים קטנים, וקשה מאד להעסיקם ולהרגיעם מהשעמום, מותר להשמיע להם מהקלטה שירי ילדים וכדומה, כדי להעסיקם.

ג. הנמצא בבידוד, ובא לידי דכאון ועגמת נפש, ואם ישמע הקלטות של שירים קצביים הדבר יקל עליו להוציאו מצער ודיכאון, יש להקל לו לכתחילה לשמוע הקלטה של כלי שיר. וכל שכן מי שחלה ממש במגיפה ל"ע, שאם יש צורך יש להתיר לו לכתחילה גם שירים בהקלטה מכלי שיר. [ראה מה שנתבאר בילקו"י הל' ספיה"ע מהדו' תשע"ט סימן תצג מנהגי ימי ספירת העומר סעי' יג-יז]

תספורת וגילוח למי שלא הסתפר לפני פסח

מי שלא הספיק להסתפר לפני חג הפסח מחמת הקשיים שנגרמו ממגיפת הקורונה, ושערו מגודל, יכול להקל ולהסתפר כשיתאפשר לו להסתפר ע"פ הוראות משרד הבריאות. ועדיף שיסתפר ביום שישי ר"ח אייר, לכבוד ראש חודש ושבת. [ולגבי גילוח וסידור הזקן שבד"כ כל אחד מגלח ומסדר בעצמו, קשה להקל יותר משאר שנים, וגם בשאר שנים המיקל בזה יש לו ע"מ שיסמוך, אבל הכל נהגו להחמיר בזה). [דהוי אונס הידוע לרבים, ובב"י סי' תקלא ס"ג מבואר דהחומרא בחוה"מ הוא מחמת שאינו ידוע לרבים. וכ"מ במשנ"ב סק"ה. וכיון שבחוה"מ מקילין, מותר גם בספיה"ע, וכמ"ש מרן בחזו"ע יו"ט (עמ' רסב). ולכל הפחות בר"ח, ובצירוף שיטת הרדב"ז, ובפרט בשנה זו שר"ח חל בשבת, וכמ"ש המשנ"ב בסי' תצג ס"ק ה. ועי' בילקו"י הל' ספירת העומר מהדו' תשע"ט עמ' תנג והלאה. ויש לצרף דעת הסוברים דהוי חציצה בתפילין (וכמש"כ בילקו"י סי' כז סי"ב), ובפרט כעת שמגדל שער בע"כ י"ל דהוי בגדר דבר מקפיד עליו שחוצץ, בשונה מאבלות שרוצה להתאבל ולנהוג מנהגי אבלות. ומהיות טוב שאחר שיסתפר יקפיד שלא להסתפר עד ערב שבועות, כיון שהוא בנקל].

לצאת בשבת לרשות הרבים עם מסיכה

מותר לצאת בשבת לרה"ר כשלבוש מסיכה על הפה והאף, אף במקום שאין עירוב. אבל לתלותה על פניו בלא לבישה במקום שאין עירוב אין להקל. [משום דהוא צמוד לפניו והוי כמלבוש, עי' שו"ת יחו"ד ח"ג ר"ס כג, ומשום הכי אין בו משום אצולי טינופא, כמבואר בש"ע סי' שא סעי' יד. ומשום דלמא שליף כמו בתכשיט אין לאסור, כיון שבני אדם מקפידים שלא יסירו את המסיכה, וגם שאין לדמות ולגזור מדעתנו, וכ"ש שבמקום פיקוח נפש לא העמידו חכמים דבריהם. וגם שברוב מקומות אינו ודאי רה"ר, וגם יש עירוב. ואפילו בלא עירוב מותר, כמו שנתבאר].

ברכת מעין שבע

א. מנייני תפילות המתקיימים במרחבים פתוחים וחצרות, ואפילו מוקפת בגדר, אין לברך בהם ברכת מעין שבע בליל שבת כלל ועיקר, אף אם מתפללים שם בינתים בקביעות בכל ימות השבוע. ויש בזה חשש ברכה לבטלה שאיסורה מדאורייתא. אולם מניינים המתקיימים בעיר העתיקה בירושלים, אומרים ברכה מעין שבע בכל מקום שמתפללים. [ילקו"י שבת כרך א' (תשע"א, סי' רסח סעי' כה-כז, עמ' תקלה, ועמ' תקמה). חזו"ע שבת ח"א עמ' שעד-שעה, כדעת הכנה"ג, ב"ד, מט"י, וסיע', וכמו שביאר הרב מאורי אור דברי הט"ז שהובא במשנ"ב. וע"ע בילקו"י הנ"ל מה שהרחבנו לבאר בזה. ושם הבאנו מ"ש המנח"י ח"י (סי' כא) ע"פ התהל"ד, להקיש לטעם התקנה כאשר כל הקהל הולך לרחבה וכאילו ביהכ"נ עבר לרחבה, דהא איכא טעמא דמאחרין, ושהביאו המנח"ש, אולם לדידן שביארו לנו רבותינו הנ"ל שהתקנה היתה על המקום שהוא קבוע לתפילה, ולא על מציאות של תפילה כזו או אחרת, (כלו' על החפצא של המקום ולא על הגברא והתפילה), הלכך כל שאינו מקום שהוא קבוע לתפילה במשך כל השנה, אינו בכלל התקנה ואי אפשר לברך. וע"ש מ"ש עוד על דבריהם עפ"ד הפוסקים, ע"ש. ואף למטונייהו י"ל שעיקר טעם התקנה מפני המזיקין לא שייך כלל בימינו רק שאנו נשארים בתקנה הראשונה, והוו דלא להוסיף עלה, בפרט במקום חשש ברכה לבטלה, ושוא"ת עדיף, כ"ש לדידן דמדינא אין מקום לברך ברכה זו במניינים אלו, וכמו שנתבאר]

ב. מקום פתוח שתיחמו אותו וסגרו אותו לכמה חודשים, ואין עושים בו שום שימוש אחר בין בשעת התפילות בין שלא בשעת התפילות, זולת תפילות ודברים שבקדושה ע"פ ההנחיות, יש לו דין של מקום קבוע לתפילה לזמן זה, ורשאים לומר בו ברכת מעין שבע. ונכון להניח שם גם ס"ת בקביעות, כדי שיהיה לכ"ע. [חזו"ע שם בשם מאורי אור, והיינו לכ"ע, ע"ש].

ג. המתפללים במקום שאין לומר בו ברכת מעין שבע, אם השליח ציבור התחיל בטעות ברכת מעין שבע והתחיל בטעות ברוך אתה ה,' יסיים למדני חוקיך. ואם כבר הזכיר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יסיים הברכה, והציבור לא יענה אמן, שספק אמן יתומה לקולא. [כמבואר בילקו"י הלכות ליל פסח שחל בשבת, בכיו"ב].

קריאת התורה

לאור החיוב בשמירת הנפש, יש לנהוג במשנה זהירות בשעת קריאת התורה שמצויה הסכנה ביותר, ויקפידו ביתר שאת על כיסוי האף והפה כראוי, גם העולה וגם הקורא, ומחמת שצריכים לשמור על מרחק 2 מטר בין איש לרעהו יש לנהוג ע"פ סדר העדיפויות דלהלן:

א. הדרך המובחרת ביותר להודיע קודם השבת לכל עולה את עלייתו, כדי שיכין ויקרא בעצמו ולא יעמוד אף אדם בתוך 2מטר אליו, ובכך למנוע חשש סכנה בהתקרבות הקורא והעולה.

ב. אם קשה לעולים להכין עלייה שלימה, יוכלו ששה עולים לקרוא כל אחד שלושה פסוקים, [ויפסיקו במקום שאפשר להפסיק ע"פ ההלכה,] ויכינו אותם קודם לכן (וכל אחד יעמוד בנפרד ליד הס"ת במרחק 2 מטר משאר המתפללים), ואח"כ הקורא יעלה שביעי ויקרא לבדו הכל עד סוף הפרשה. ולא יעמוד איש לידו.

ג. כאשר העולים לתורה לא יכולים לקרוא בעצמם, יכולים להוציא ב' ספרי תורה, והעולה ישתמש בס"ת א' והקורא בס"ת שני במרחק א' מהשני, (ולכתחילה אין לנהוג כן בכדי שיקראו מתוך אותו ספר, וגם מחמת כבוד הס"ת. אך בהתגברות המגיפה יש להקל בזה מכורח השעה). המברך יראה מקום הקריאה ויאחוז הס"ת שלידו ויברך, ויקרא בלחש עם הש"ץ הקורא מהספר השני.

ה. ואם לא מסתדר באחת מהדרכים הללו, הבעל קורא יעלה לכל הז' עליות, ויברך במקום השבעה העולים, שאין לך שעת הדחק גדולה מזו, וכ"ש בחשש פיקוח נפש. (ע"פ המבואר בש"ע סי' קמג ס"ה) כדי שלא יעמדו שני אנשים קרובים זל"ז במשך זמן הקריאה.

ו. אם אין אפשרות לקיים האפשרויות הנ"ל, אין לקרוא בתורה, ואין להקל בקיום ההוראות והשמירה על המרחקים כלל, וימתינו עד יעבור זעם.

בהמשך הדברים מתייחס הרב יוסף להשלמת הפרשיות שלא קראו בציבור. ומפרט באריכות את ההלכות להשלמת הקריאה:


להורדת הקובץ

23.04.2020

1. אשריכם תלמידי חכמים!!! (יוחאי)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
 צילום: קובי גדעון /לע"מ

תכנית הסיוע הכלכלי: מה היא כוללת בעצם?

קרא עוד