דיווח: רות גביזון מועמדת לתפקיד שרת המשפטים בממשלת האחדות

בסביבת ראש הממשלה טוענים כי המשפטנית המוערכת תהיה מקובלת גם על כחול לבן ותתאים לשמש כשרת המשפטים בממשלת האחדות. ח"כ צבי האוזר עלה גם ברשימת המועמדים

חדשות כיפה
כו באדר התשפ
,
22 במרץ, 2020 13:41
פרופ

פרופ' רות גביזוןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

פרופ' רות גביזון, מהאוניברסיטה העברית, הועלתה כמועמדת לשמש כ"מועמד מוסכם" בין כחול לבן והליכוד בתור שרת המשפטים בממשלת האחדות ככל שתוקם, כך על פי גורמים בליכוד.

נציין כי גביזון אינה ידועה בתור בעלת עמדות ימין, והיא מוערכת מאוד מבחינה מקצועית, ועניינית במאמריה ובתפיסות עולמה. גביזון בת ה-75 היא מראשוני האגודה לזכויות האזרח ונשיאתה לשעבר, וכן מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה. הפרופ' היא חברת האקדמיה הישראלית למדעים משנת 2015 וכלת פרס ישראל לשנת 2011 בתחום המשפטים.

נציין כי שמה עלה בתור מועמדת לתפקיד שופטת בבית המפשט העליון, על ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, אך נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הטיל "וטו" כנגד מינוייה. גביזון ידועה בתור מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי, התערבות בית המשפט בהחלטות הממשלה והכנסת, שאהרון ברק היה ממקדמיו.

בפוסט שכתבה בפייסבוק בדצמבר האחרון, כתבה  כי לדעתה אין מקום להתערבות מטעם בית המשפט בכל הנוגע להטלת מנדט להרכבת ממשלה על נתניהו לאחר הבחירות.

"בסוף החודש ישב בית המשפט העליון בהרכב שלושה שופטים לדון בעתירה המבקשת מהיועץ המשפטי ומבית המשפט לפסוק כי נתניהו - או מי שעומדים נגדו כתבי אישום בשחיתות ציבורית - אינו יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה, להרכיבה, או לכהן בממשלה". כתבה גביזון והוסיפה כי "הטענה היא כי החוק הקיים מבסס פסיקה כזו, וכי חיוני לפרש את החוק במועד על מנת שבוחרים ושחקנים פוליטיים יוכלו לכוון את צעדיהם על פי החוק".

בהמשך הפוסט, כתבה גביזון: "אני מזמינה את בית המשפט לפעול אחרת. אני מציעה כי הוא יודיע בבירור שהוא נמנע מרצון מן ההכרעה המשפטית בשל אי שפיטותה. אני מבקשת שלא יפסוק כי בשל שתיקת החוק או בשל הוראות המאפשרות לראש ממשלה תחת כתב אישום לכהן עד הרשעה חלוטה התמודדותו וכהונתו חוקיות. אני מבקשת גם שלא יפסוק כי יש איסור משפטי על התמודדות ועל כהונה. אלא שיאמר בפה מלא כי החוק הכתוב אינו חד-משמעי, וכי פרשנות מרחיבה של החוק כדי לענות על השאלה הזאת (שלעתים יכולה להיות מתבקשת) אינה בתחום סמכותו".

גביזון הוסיפה כי לטענתה "השאלה אם כתבי אישום בשחיתות פוסלים ראש ממשלה מלהמשיך לכהן או להיבחר מחדש ולהרכיב ממשלה חדשה - בייחוד כאשר כתבי האישום ברורים ומוצגים באופן מלא וגלוי בפני הבוחרים - היא שאלה שבהעדר חוק ברור צריכה לקבל מענה מציבור הבוחרים עצמו. זו כרגע אינה שאלה משפטית, אלא שאלה פוליטית כמעט טהורה. אין לשופטים כשירות מיוחדת לתת לה מענה שתהיה לו לגיטימציה ציבורית. בדמוקרטיה, ההכשר לפעילות השלטון מבוסס על המנדט שקיבלו מהבוחרים. השאלה איננה מה אומר החוק. החוק עמום. יש בו פנים לכאן ולכאן. לכן השאלה היא מי מחליט. לגבי זהות ראש הממשלה המיועד אין שום עדיפות לשופטים או משפטנים. המחליטים הם הבוחרים, מנהיגי הציבור, ונשיא המדינה שסמכותו להטיל את הרכבת הממשלה על פי החוק. אי הבהירות בחוק משמעה כי שיקול הדעת של כל אלה בהחלטתם למי להצביע, במי לתמוך ציבורית ועל מי להטיל את הרכבת הממשלה אינו מוכתב על ידי החוק".

"זה המצב המשפטי הקיים. וזו לפי דעתי חובתם של השופטים. הן כלפי שבועתם והן כרשות שלטונית הכרחית וחיונית בדמוקרטיה כמשטר של איזונים ובלמים" סיכמה המשפטנית הוותיקה בהודעה שפרסמה ברשת החברתית.

כזכור, בג"ץ קיבל עתירה שהוגשה על ידי 67 עותרים בבקשה לקיים דיון סביב השאלה האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוכל להרכיב ממשלה בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגדו. בהחלטתו, קבע כי יש לקיים דיון בנושא ב-31 לדצמבר, והורה ליועמ"ש מנדלבליט לגבש חוות דעת בסוגיה עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, כלומר, עד ה-29 לדצמבר.

22.03.2020

1. לאאאאאאאא (יגאל)

דווח על תגובה לא ראויה
22.03.2020

2. יש הסבר למה ברק הטיל "וטו" על מינוי משפטנית כזו בכירה ומוערכת? (מלבד העובדה שאינה מהאג'נדה שלו?)

דווח על תגובה לא ראויה
22.03.2020

3. לא תקום עוד ממשלת ערב רב בארץ ישראל!! (מאיר - עברי אנכי)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הכנרת צילום: shutterstock

גם בימים יבשים: מפלס הכנרת מזנק. עשרות הגיעו לפקוד את האתר

קרא עוד