ציפי רימל ז"ל, תושבת נווה צוף שנהרגה בתאונת דרכים במוצאי השבת האחרונה בכביש 443, יחד עם ביתה התינוקת נעם, בת שלושה שבועות, הותירה אחריה צוואה. לא כזו שכתובה ביד, אלא שהועברה בשיחה עם חברה.
ציפי אנגלמן, חברתה הטובה ושכנתה של ציפי רימל ("שתי הציפיות, ככה קראו לנו ביישוב"), סיפרה היום ל'מאקו' על שיחה שקיימו ביניהן, לאחר רצח הזוג איתם ונעמה הנקין הי"ד בפיגוע טרור, לפני כחמש שנים: "אמרתי לה 'בואי נדבר על מה קורה אם זה קורה לי" מספר אנגלמן. "אני בטוחה שכל מתנחלת עשתה את השיחה הזו עם החברה הכי טובה שלה. השיחה הייתה חצי בהומור חצי ברצינות. אני ביקשתי ממנה, למשל, שאם קורה לי משהו – שתוודא שבעלי יתחתן עם אישה שמנה יותר ממני. ציפי לקחה את השיחה הרבה יותר ברצינות, ואמרה את הדברים על אפרים".
ציפי ז"ל ביקשה מחברתה, בין היתר, לדאוג שביתה יהיה נקי במהלך השבעה: "סיכמנו, למשל, שכל אחת תבוא לנקות לשניה את הבית במהלך השבעה, כדי שלא יהיו פאדיחות ושהבית לא יהיה מבולגן". בנימה רצינית יותר אמרה: "אני מבקשת שאפרים יתחתן עם מישהי טובה יותר ממני, שתהיה אימא טובה לילדים שלי".
מכוניתה של ציפי רימל ז"לצילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אנגלמן סיפרה כי חברתה הטובה הייתה רגישה באופן יוצא דופן: "היה לה חשוב לבקש שבמקרה שיקרה לה משהו, שנזכור שהמשפחה שלה משמעותית, שנטפל גם במשפחה שלה ולא רק בילדים. היא הייתה אדם עם המון-המון רגישות וחמלה כלפי הזולת".
עוד סיפרה: "כל אחד מאיתנו נושא תיק - בין אם זה תיק של שכול או של משבר כלשהו, וציפי ידעה לזהות את התיקים האלה אצל האנשים ולעזור להם. היא הייתה רוצה שאנשים יהיו יותר חומלים אחד כלפי השני, אפילו בכביש כשמישהו עוקף אותך, אתה לא יודע לאן הוא ממהר - אולי נוסע לבית החולים? אולי קיבל בשורה קשה? תהיו חומלים. היא הייתה כזו: רגישה, שמחה, אוהבת אדם".
בנה של ציפי רימל ז"ל, איתי בן ה-12, עדיין מאושפז בבית החולים כשמצבו מוגדר אנוש, בעלה, אפרים, נותח בבטנו ומצבו מוגדר קשה. לזוג שלושה ילדים נוספים, שלא היו ברכב.