תביעות גירושין הולכות ביחד עם תביעות מזונות לילדים? בפסק דין שניתן לפני כמעט חמישים שנה (1969) פסק בית המשפט העליון שלא ניתן לכרוך לתביעות גירושין בבית הדין הרבני את תביעת מזונות הילדים. משמעות הפסיקה היתה שלבתי הדין הרבנים לא היתה סמכות לדון במזונות הילדים ותביעות הגירושין והמזונות נוהלו בנפרד.
מאז הפסיקה המקורית (שנקראת הלכת שרגאי), השתנה הפסיקה אט אט עם הזמן ובעצם איפשרה לכרוך את הנושאים יחד עד שלפני חמש שנים, בספטמבר 2014, ניתן פסק דינם של השופטים הנדל, זילברטל ומלצר שקבע באופן מפורש שאפשר לכרוך את מזונות הילדים כך שלמעשה ניתנה סמכות לבית הדין הרבני לדון בתביעת המזונות.
מאז הוגשו תביעות מזונות רבות בבית הדין הרבני שדן בתביעות אלה כדבר שבשגרה, דבר שמקל על אנשים שבוחרים לנהל את הדיון שלהם בבית הדין הרבני.
אתמול (א) , בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי בית הדין הרבני שוב לא יוכל לדון יותר בתביעת מזונות הילדים אלא אם שני הצדדים יסכימו לכך, מה שאומר שפועל שהסמכויות של בית הדין הרבני שוב מוגבלות.
עו"ד יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן העוסקת בדיני משפחה אומרת כי: "מאז ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בשנת 2017 (בע"מ 919/15) שגרם למהפכה בכל הקשור לדיני המזונות בישראל, נשים רבות הגישו תביעות למזונות דווקא בבית הדין הרבני, שלרוב פוסק מזונות גבוהים יותר מבתי המשפט למשפחה. פסק דינו של ביהמ"ש העליון מצמצם שוב באופן דרסטי את סמכות בית הדין הרבני שהורחבה בפועל בשנים האחרונות ויש לבחון לאורך זמן האם מדובר במגמה כללית או בפסק דין יחיד."