ד"ר איילת סיידלר, המפמ"רית החדשה לתנ"ך, לא נבהלת מהאשמות כי היא מלמדת 'תנ"ך בגובה העיניים', ומסבירה לחדשות כיפה את דרך הלימוד שלה ומדוע צריך להעמיק במדרשי התנ"ך ולא להסתפק בפשט.
"המושג 'תנ"ך בגובה העיניים' הומצא למיטב ידעתי כביטוי גנאי למי, שלדעת ממציאי הביטוי, לומדים תנ"ך שלא מתוך יראת כבוד לדבר ה'. לצערי ביטוי זה נכנס לשיח ויש אולי אף הסוברים שהוא ביטוי ראוי. כנגדו הומצאו מדדי גובה אחרים לתנ"ך - בגובה חז"ל, בגובה הנשמה - ועוד היד נטויה", מסבירה ד"ר סיידלר.
המפמ"רית הטרייה טוענת כי אל התנ"ך נושאים עיניים: "זהו כור מחצבתו של העם היהודי, מקור לאמונתו ולדרך חייו – דבר ה' לעמו. יש להוציא את מדדי הגובה מן השיח".
עוד מוסיפה סיידלר: "ניתן וצריך ללמוד את פשט המקרא ואת מדרשו ויש להבחין בין השניים. המונח 'אין מקרא יוצא מדי פשוטו', שמקורו בגמרא, לובש ופושט צורה בהקשרים שונים, בזמנים שונים ועל ידי פרשנים שונים. מהי בדיוק משמעותו בכל מקום, כיצד ניתן להגדיר פשט מקרא, מה ניתן לכלול בו, מהם הסיכויים בלימוד פשט, מהם הסיכונים – זהו נושא הראוי לדיון בבית המדרש. ובלימוד תורה כמו בלימוד תורה ניתן לחלוק, להתווכח ולא להסכים, והכל – לשם שמים".
ד"ר סיידלר חותמת בברכה להמשך:"בימים האחרונים עלה משהו מן הדיון הזה לכותרות. מקווה שהדיון בשאלות אלו ואחרות הקשורות בלימוד תנ"ך ימשך, באופן ראוי מכובד ומכבד, בתוך החמ"ד ומחוצה לו".