רעידת האדמה שהורגשה השבוע באזור מפרץ אילת העלתה מחדש את החשש מפני רעש אדמה משמעותי בישראל. בריאיון לוואלה, קצין בכיר בפיקוד העורף הגדיר את התרחיש כאתגר הגדול ביותר של מערך החירום: "אפשר לומר שזה התרחיש המרכזי והגדול ביותר שאליו אנחנו נערכים. שום דבר לא דומה לרעידת אדמה". לדבריו, התרחיש שאליו מתכוננים ארגוני ההצלה כולל "בין מאות לאלפי הרוגים ובין עשרות אלפי עד מאות אלפי מפונים", לצד נזקים נרחבים לבתי חולים, לתשתיות ולמשק האנרגיה.
"התרחיש בין מאות לאלפי הרוגים ובין עשרות אלפי עד מאות אלפי מפונים"
בשלב הראשון לאחר רעידת אדמה יפעלו כוחות החירום בהתאם לפקודות הקבועות, ובתוך שעות יגבשו תמונת מצב ראשונית. בהמשך יידרש פיקוד העורף להוביל פעולות חילוץ מורכבות, פינוי נפגעים, הקמת אזורי סיוע וערי אוהלים ושיקום תשתיות שנפגעו. במקביל, מערכות ההתרעה המבוססות על חיישני המכון הגיאולוגי עשויות לספק לציבור שניות ספורות להתגוננות. "זה יכול להיות גם 12, ו-13 שניות. זה מציל חיים", אמר הקצין.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
בצה"ל סימנו את שנת 2027 כ"שנת הרעד", שבמהלכה יושם דגש על חיזוק המוכנות הלאומית לרעידות אדמה, לאחר שהתרגיל הגדול שתוכנן לנובמבר 2023 נדחה בעקבות פרוץ המלחמה. כחלק מהמהלך מוקם מרכז עורף לאומי, שירכז את ההכשרות ואת שיתוף הפעולה בין הגופים השונים. ההיערכות כוללת גם תרגילים משותפים לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה, שילוב מתנדבים ופיתוח פתרונות חדשים למצבי חירום.
אחד האתגרים המרכזיים הוא מתן מענה לעיר אילת, המרוחקת ממרכז הארץ ובעלת משאבים רפואיים ולוגיסטיים מוגבלים. בעקבות לקחי המלחמה ו-7 באוקטובר הותאמה האוגדה המרחבית, עוצבת אדום, ונבנתה תוכנית ייעודית לעיר. "לכל הדבר הזה יש תוכנית מאוד מפורטת, ליכולת של מרכז הארץ להעתיק מיידית גם כוחות חילוץ וגם כוחות רפואה", הסביר הקצין. לדבריו, התוכנית כוללת גם חיבור לחיל האוויר והטסת כוחות ייעודיים במסגרת הקפצה מהירה.