חג הסיגד הוא אחד המועדים המרכזיים והקדושים ביותר של קהילת יהודי אתיופיה. שמו של החג נגזר מהשורש השמי ס-ג-ד, שמשמעותו השתחוות והתמסרות לה'. מהותו של החג משלבת שלושה יסודות מרכזיים:
חידוש הברית: שחזור מעמד הר סיני ואמנת נחמיה בימי שיבת ציון, תוך קבלת התורה מחדש והצהרת נאמנות לאל ולמצוותיו.
חג הסיגד, צילום: Pierre Terdjman,FLASH90 חשבון נפש וסליחה: יום תענית המיועד לתשובה, טיהור הנפש וכפרה קהילתית ואישית.
הכיסופים לציון: תפילה קולקטיבית שנשמרה לאורך דורות בגולה מתוך געגועים, כמיהה ותקווה לחזור לירושלים ולהקים בה את בית המקדש.
מקור החג במסורת
שורשיו של החג מעוגנים בספרי עזרא ונחמיה, בתקופת שיבת ציון לאחר חורבן בית ראשון. באותם ימים כינסו המנהיגים את שבי הגולה בירושלים לעצרת המונית של חזרה בתשובה, קריאה בתורה וכריתת אמנה מחודשת עם ה'. מנהיגי יהדות אתיופיה אימצו את המעמד המכונן הזה כחג קבוע, שנועד לשמר את הזהות היהודית המובדלת, לחזק את הקהילה מול לחצי התבוללות והמרת דת, ולכוון את הלבבות לעבר ציון.
מתי הוא חל?
חג הסיגד מצוין מדי שנה בתאריך כ"ט בחשוון - בדיוק 50 יום לאחר יום הכיפורים (בדומה ל-50 הימים שבין פסח לשבועות).
מנהגי היום
באתיופיה נהגו בני הקהילה להתכנס מהכפרים השונים אל מוקדים מרכזיים (כמו הכפר אמבובר שבמחוז גונדר), לטבול בנהרות לטהרה וללבוש בגדים לבנים וחגיגיים. המסורת מחלקת את היום לשני חלקים: יום תענית ויום חג.
העלייה להר: בשעות הבוקר המוקדמות צועדת הקהילה בעלייה אל פסגת הר גבוה ונקי, המסמל את הר סיני. בראש התהלוכה צועדים הקסים (המנהיגים הרוחניים), כשאחריהם נישא על ראשו של ילד ספר ה"אורית" (ספר התורה הכתוב בשפת געז) - ביום היחיד בשנה שבו הוא יוצא מבית הכנסת ("מַסְגִיד").
הצום והקריאה באורית: חציו הראשון של היום מוקדש לצום, לתחינה ולתפילות יום הכיפורים. הקסים, הלבושים גלימות לבנות ונושאים מטריות מסורתיות ססגוניות, קוראים מתוך ה"מצהף קדוס" והאורית פרקים מספר נחמיה, שמות ודברים, ומתרגמים אותם לאמהרית ולטיגרינית להבנת הקהל.
שבירת הצום ושמחה גדולה: בשעות הצהריים יורדים ההמונים מן ההר לקול תרועות ושירה. הצום נשבר, והחלק השני של היום הופך לחגיגה עממית עשירה הכוללת ריקודים מסורתיים, שירה וסעודות חגיגיות המקדשות את הכנסת האורחים והאחדות.
לוח הזמנים לעצרת המרכזית
מאז עליית הקהילה לישראל קיבל החג משמעות של הודיה על הגשמת חלום הדורות, לצד תפילה לשלום המדינה ולגאולה שלמה. העלייה להר באתיופיה הוחלפה בהתכנסות המונית בטיילת ארמון הנציב בירושלים - נקודה הצופה ישירות אל עבר הר הבית והעיר העתיקה.
עצרת התפילה הממלכתית המרכזית בטיילת:
08:00: פתיחת מתחם התפילה, התכנסות הקהל ותפילות הקסים המסורתיות.
12:30: טקס הברכות הממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה, שרים, רבנים ומנהיגי הקהילה.
14:00: סיום התפילה, שבירת הצום ותחילת חגיגות השירה והריקודים.