ברט מקגורק, מהדמויות הבכירות בממשל ביידן שעסקו מקרוב במגעים לשחרור החטופים, דוחה שורה של טענות שנשמעו בישראל סביב המשא ומתן עם חמאס. בריאיון לפודקאסט של דן סנור טען מקגורק כי האפשרות להשיב את כלל החטופים בשלב מוקדם של המלחמה לא הייתה ריאלית, וכי בוושינגטון העריכו שחמאס התכוון להחזיק בחלקם במשך שנים כקלפי מיקוח.
לדבריו, גם קריסת העסקה הראשונה נבעה מהחלטת חמאס לחדול משחרור נשים צעירות ולעבור לקטגוריות אחרות. בישראל סירבו לקבל את הדרישה מחשש שוויתור על שחרורן יעמיד את חייהן בסכנה. מקגורק הוסיף כי גם בהמשך, ערב הפעולה ברפיח, לא עמדה על הפרק עסקה שחמאס היה נכון לקבל, אף שישראל הסכימה לדבריו לוויתורים משמעותיים.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
חיסול סינוואר שינה את המאזן
מקגורק התייחס גם ללחץ הכבד שהפעיל ממשל ביידן על ישראל להימנע מפעולה ברפיח, והבהיר כי הוא לא נבע מהערכה שישראל מטרפדת עסקה. לדבריו, הממשל ביקש באותה עת לצמצם את עצימות הלחימה ולהוריד את גובה הלהבות באזור, מהלך שלטענתו אף צמצם את הלחץ על חמאס להתגמש.
ביחס ליחיא סינוואר קבע מקגורק כי כל עוד מנהיג חמאס היה בחיים, הוא התקשה לראות מסלול לעסקה כוללת. לדבריו, הפעולה ברפיח והלחץ הצבאי היו חלק מהמהלכים שהובילו בהמשך לחיסולו ושינו את מאזן הלחצים על חמאס. לשיטתו, הפעלת כוח ומשא ומתן לא עמדו בסתירה - אלא הלחץ הצבאי היה אחד המנופים המרכזיים שאפשרו את קידום העסקאות.