הניסיונות האחרונים של איראן לפגוע בספינות מלחמה אמריקניות במזרח התיכון מעוררים בוושינגטון חשש מחודש מהיכולות של מערך הטילים האיראני. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", במוקד נמצאים שני טילים בעלי מאפיינים שונים: קאסם בסיר, טיל בליסטי חדש יחסית לטווח בינוני; וח'ליג' פארס, טיל ותיק יותר שנבנה מלכתחילה כדי להתמודד עם מטרות ימיות. בשני המקרים מדובר בטילים שמיוחסת להם יכולת הנחיה אלקטרו-אופטית בשלב האחרון של הטיסה, המאפשרת לזהות את המטרה ולנסות לתקן את המסלול לקראת הפגיעה.
מסוגלים לפגוע בספינה בתנועה
המשמעות של היכולת הזו משמעותית במיוחד כאשר מדובר בספינות מלחמה. בניגוד למטרה קרקעית שנמצאת במקום קבוע, ספינה יכולה לשנות את מיקומה והכיוון שלה במהלך הטיסה של הטיל. קאסם בסיר נחשף באיראן במאי 2025 ומוצג כשדרוג של טיל חאג' קאסם, הקרוי על שמו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. לפי הנתונים האיראניים, מדובר בטיל דו-שלבי המונע בדלק מוצק, בעל טווח של כ-1,200 קילומטרים וראש קרב במשקל של כ-500 קילוגרם. לצד מערכת ההנחיה האלקטרו-אופטית מיוחסת לו גם יכולת תמרון ואמצעים להתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, אולם היכולת שלו לפגוע בספינות נעות עדיין אינה מוכחת בפומבי.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
הטיל השני, ח'ליג' פארס, מוכר כבר שנים ונועד מלכתחילה לתקיפת מטרות ימיות. הטיל נחשף ב-2011 ונכנס לשירות ב-2014, והוא מבוסס על משפחת טילי פאתח-110. לפי הנתונים שפרסמה איראן, טווחו עומד על כ-300 קילומטרים, הוא נושא ראש קרב במשקל של כ-650 קילוגרם ומונע בדלק מוצק. השילוב בין הנחיה אינרציאלית לבין מערכת אלקטרו-אופטית בשלב הסופי אמור לאפשר לו להתמודד עם מטרות שנמצאות בתנועה. איראן טוענת כי הטיל מסוגל להגיע לטווח המרבי בתוך פחות מחמש דקות ולנוע במהירות של עד פי שלושה ממהירות הקול, אך גם במקרה הזה לא כל הנתונים זכו לאימות מצד גורמים מערביים.
איראן מצליחה לשמור מודיעין סודי
אלא שהדאגה האמריקנית אינה מסתכמת בשאלה אם הטילים מסוגלים לפגוע בספינה, אלא גם בשאלה איך איראן מצליחה לאתר אותה מלכתחילה. גם טיל שמסוגל לזהות את המטרה באמצעות מחפש אלקטרו-אופטי צריך להגיע לאזור שבו יוכל לאתר אותה, ולכן נדרש מידע מוקדם על מיקומה המשוער. החשש בוושינגטון הוא שאיראן מצליחה לשמר יכולות מודיעין, תצפית ומעקב למרות הפגיעה שספגו מערכותיה. גורמים אמריקניים אף העלו אפשרות לסיוע מצד סין או רוסיה באיסוף מידע על תנועת ספינות אמריקניות. ארה"ב הטילה בעבר סנקציות על גופים שבסיסם בסין, בטענה שסיפקו לאיראן צילומי לוויין במהלך המלחמה.
כך נוצר החשש המרכזי במערכת האמריקנית: שילוב בין יכולת לאתר ספינות מלחמה הרחק מהחוף לבין טילים שמסוגלים להתביית על מטרה נעה בשלבי הטיסה האחרונים. רצף הניסיונות האחרונים לפגוע בנכסים אמריקניים במזרח התיכון העלה מחדש את השאלה עד כמה נפגעה בפועל היכולת האיראנית לעקוב אחר הכוחות האמריקניים בים. בשלב זה אין הוכחה חותכת שאיראן אכן השתמשה בקאסם בסיר ביכולת הזו, אך עצם האפשרות שהיא מצליחה לחבר בין מודיעין על מיקום הספינות לבין טילים בעלי יכולת תיקון מסלול מעוררת דאגה במערכת הביטחון האמריקנית.