האקדמיה ללשון שיתפה סרטון של שחר חסון: "העלית תהייה מעניינת"

האקדמיה ללשון העברית נדרשה לשאלה שמבלבלת רבים, ביניהם את הקומיקאי האהוב: איך המילה "שכיח" קיבלה משמעות של נפוץ, אף שהיא נשמעת קשורה דווקא לשורש "שכח"?

חדשות כיפה חדשות כיפה 10/08/26 14:31 כז באב התשפו | עודכן בתאריך 10/08/26 14:33

האקדמיה ללשון שיתפה סרטון של שחר חסון: "העלית תהייה מעניינת"
שחר חסון, צילום: Moshe Shai,FLASH 90

האקדמיה ללשון העברית ממשיכה בניסיונותיה לשפר לנו את העברית, והפעם בחרה בדרך יצירתית במיוחד לענות על אחת התעלומות הגדולות בשפה העברית. האקדמיה שיתפה ציוץ של ירין בן יצחק, שבתורו שיתף סרטון מתוך הופעה של הקומיקאי שחר חסון, שהתלונן כי הוא לא מבין איך משמעות המילה "שכיח" היא "נפוץ" ולא "לשכוח".

"תהייה מעניינת ושכיחה"

שחר וירין, העליתם תהייה מעניינת ודי שכיחה" ציינו באקדמיה בפוסט שעלה לחשבון האינסטגרם שלהם. "שכח - לא זכר עוד, נשמט מזיכרונו. שכיח - מצוי, נפוץ, קורה לעיתים קרובות. איך קרה שמהשורש שכ"ח נוצרו שתי מילים הפוכות במשמעות? בקצרה: לא ממש ברור".

"בעברית - שכח הוא 'לא זָכַר', וכך במפורש במקרא: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ, כג). בארמית - השורש הארמי שכ"ח עניינו דווקא מציאה והימצאות. שְׁכיח (או שְׁכיחא) בארמית פירושו 'מצוי', ובהשראתו נוצר בימי הביניים בעברית שם התואר שָׁכִיחַ.

"שני הסברים אפשריים להבדל במשמעות" ניסו באקדמיה לתת תשובה. "המילים האלו נובעות במקור משני שורשים שונים. ייתכן כי הוראת השורש העברי והוראת השורש הארמי הן גלגולי משמעות של שורש אחד המציין מושג כללי של הימצאות (בגוון חיובי או בגוון שלילי)".