החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ממשיכה לעורר סערה במערכת הפוליטית. זמן קצר לאחר שנקבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות לא יוכלו להעביר במהלך יום הבחירות מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו, במפלגות הקואליציה תקפו בחריפות את ההכרעה.
"עכשיו ברור על איזה 'טוהר בחירות' באה לשמור מיארה"
שר התקשורת שלמה קרעי יצא נגד ההחלטה ואמר: "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג"ץ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס. ההחלטה פוגעת ביכולת של כלל המפלגות להמריץ מצביעים ובפרט מצביעי ימין שלא מאוגדים במטות קפלן. עכשיו ברור על איזה 'טוהר בחירות' באה לשמור מיארה. לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו". גם בש"ס הסתפקו בתגובה קצרה ומסרו: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
בהחלטתו קבע סולברג כי מידע על עצם ההצבעה, לצד פרטים כמו שעת ההצבעה או סוג הקלפי, נחשב למידע פרטי המוגן בחוק הגנת הפרטיות. עוד הבהיר כי נציגי הסיעות נחשפים למידע רק במסגרת תפקידם בקלפי, וכי החוק אינו מסמיך אותם להעביר אותו לצורך פעילות מפלגתית.
ההכרעה ניתנה בעקבות עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בעתירה נטען כי השימוש באפליקציות לדיווח בזמן אמת מאפשר למפלגות לזהות מי טרם הגיע להצביע ולהפעיל עליו המרצה, באופן שפוגע בפרטיות ובחשאיות הבחירות.
במהלך הדיון התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי הנוהג אינו מנוגד לחוק. מנגד, יתר סיעות הכנסת לא הביעו עמדה בסוגיה. בסופו של דבר דחה סולברג את עמדת המפלגות וקבע כי השימוש במידע לצורך איתור בוחרים שטרם הצביעו והמרצתם אינו תואם את המטרה שלשמה נחשפים אליו נציגי הסיעות, ולכן הוא אסור לפי חוק הגנת הפרטיות.