היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה היום (ב') לבג"ץ עמדה המבקשת להוציא צו ביניים שימנע את כניסת חוק מח"ש לתוקף. לדבריה, החוק עלול להוביל להקמת מערכת אכיפה בעלת אופי פוליטי, אשר תיצור לחץ על גורמי אכיפת החוק והתקשורת. בהרב מיארה כתבה כי מטרת המהלך היא "להקים תביעה פוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים".
בתשובתה לבית המשפט טענה היועמ"שית כי השלכות החוק נוגעות לעקרונות יסוד של המשפט הפלילי וליחסי הכוחות בין המדינה לאזרח. לדבריה, "במשפט הפלילי מפעילה המדינה כוח כופה וסמכויות פוגעניות במיוחד כלפי הפרט. ככל שבידי השלטון אמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, הרי שזכויות האדם במדינה בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והפעלת הכוח הכופה של המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה".
"תופעה חמורה ביותר"
בהרב מיארה הסתמכה גם על דברים שנאמרו בעבר על ידי השופט אלכס שטיין, לפיהם "פוליטיזציה של המשפט הפלילי - תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני". לטענתה, עצמאותם של הגורמים העוסקים באכיפת החוק היא תנאי הכרחי לשמירה על אמון הציבור במערכת.
לדבריה, "חוקרים, תובעים, כמו גם כל גורמי החברה שעיסוקם משיק למשפט הפלילי, מסורים ככל שיהיו, זקוקים למעטפת הביטחון המוסדית הבסיסית שתבטיח שינהגו בהם בהגינות, ללא הטיה פוליטית וללא מראית עין של הטיה פוליטית". היא הוסיפה כי פגיעה בעצמאות החקירות וההליכים הפליליים עלולה להשפיע על הציבור כולו.
בהמשך טענה היועמ"שית כי הליך החקיקה משקף רצון של גורמים פוליטיים להגביר את השליטה בגופי האכיפה. "כפי שעלה מהתבטאויות של חברי כנסת בהליך החקיקה, מדובר בהגשמת הרצון של גורמים פוליטיים 'לחקור את החוקרים', באמצעות גוף חקירה ואכיפת חוק חדש, שבפועל נתון למרותו של השלטון וניתנו בידו סמכויות חסרות תקדים", כתבה. לדבריה, הדבר עשוי להשפיע גם על פרקליטים, אנשי שב"כ, עורכי דין ועיתונאים.
במכתבה לבג"ץ התייחסה בהרב מיארה גם למבנה הארגוני שנקבע בחוק וטענה כי הוא יוצר יחידה עצמאית בעלת סמכויות משמעותיות ללא מנגנוני פיקוח מקצועיים מספקים. "התיקון יוצר יחידת חקירה ותביעה פלילית נפרדת ורבת עוצמה, מקבילה למערכת אכיפת החוק הקיימת, ללא כל פיקוח מקצועי, תוך קביעת הסדרים שיוצרים תלות ישירה בדרג הפוליטי בשורת היבטים מרכזיים".
החוק שאושר לפני כחודש וחצי טרם נכנס לתוקף, והוא צפוי להתחיל לפעול רק בכנסת הבאה. במקביל, החל הליך לבחירת ראש מח"ש החדש באמצעות מכרז שפרסם שר המשפטים. העתירות שהוגשו לבג"ץ מבקשות להקפיא את יישום החוק ואת ההליכים הנלווים אליו עד להכרעה שיפוטית. החוק עצמו נועד להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ולהכפיף אותה מנהלית לשר המשפטים ולמנכ"ל משרד המשפטים. במערכת המשפטית מותחים עליו ביקורת ורואים בו חלק מחוקי המהפכה המשפטית, בעוד שתומכיו טוענים כי מדובר בשינוי נדרש.