חלק א' - הלכות סעודה מפסקת
הגדרת "סעודה מפסקת": כל דיני סעודה מפסקת חלים רק כשסועד אחר חצות היום וגם אין דעתו לאכול עוד סעודת קבע אחריה עד לתחילת הצום. אולם אם אוכל קודם חצות היום, או אפילו אחרי חצות היום, ומתכנן לאכול אחריה עוד סעודת קבע קודם הצום, אינו צריך להיזהר בכל ההלכות שלהלן. לכן- יש נוהגים לאכול היטב, לעשות הפסקה של כשעה, ולאחר מכן לאכול סעודה מפסקת עם ההגבלות שיצוינו להלן.
איסור מאכל ומשתה: בסעודה המפסקת הנאכלת לאחר חצות היום בערב תשעה באב, אין לאכול בשר ולא לשתות יין. בניגוד לימים שלפני כן שאיסורים אלו הם מחמת מנהג, בסעודת המפסקת דברים אלו אסורים מדרבנן. לכן - נהגו בסעודה מפסקת גם לא לאכול דגים.
הגבלת תבשילין: חל איסור לאכול שני תבשילין, ואפילו בישול מין אחד בשתי קדירות נחשב לשני תבשילין. אין לאכול שני מינים בקדרה אחת אלא אם כן דרכו בכך כל השנה כתבשיל אחד. מותר לאכול פירות חיים כמה מינים. יש שנהגו לאכול עדשים או ביצים קשות כמאכלי אבלים (ולא להוסיף עליהם תבשיל אחר, שכן הם נחשבים כבר תבשיל אחד).
פת חריבה וישיבה על הקרקע: המהדרים נוהגים לאכול בסעודה המפסקת פת חריבה במלח ולשתות מים בלבד. נהגו לישב על גבי קרקע בזמן סעודה זו. וכמובן שמדובר שלפני כן אכל ושתה היטב כל צרכו כדי שיוכל לצום.
מניעת זימון: יש להיזהר שלא ישבו שלושה אנשים יחד לאכול כדי שלא יתחייבו בזימון, אלא כל אחד יאכל ויברך לבדו.
ברכת המזון: אחרי ברכת המזון של הסעודה המפסקת מותר עדיין לאכול ולשתות שוב עד שקיעת החמה. אלא אם אמר בפיו שהוא מקבל עליו מעכשיו את הצום (ואין שום מצווה להוסיף בתשעה באב על הצום קודם השקיעה, אבל כן יקח כמה דקות לפני ליתר ביטחון אם השעון לא מדייק, אבל בלי לקבל עליו בפיו את התענית).
חלק ב' - חמישה עינויים ואיסורים נוספים
חמשת העינויים (איסורים) המרכזיים: תשעה באב אסור באכילה ושתייה, ברחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כל האיסורים אסורים מהשקיעה בערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים במוצאי תשעה באב.
דיני אכילה ושתייה:
מעוברות ומיניקות: אם הן בריאות וחזקות מתענות בתשעה באב, אלא אם כן הן חלשות, חולות או יולדות. אבל בשאר שלושת הצומות הקלים פטורות מלהתענות אפילו הן בריאות וחזקות. ואף על פי כן, ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ומשתה, אלא רק כדי קיום הוולד.
חולים: יולדת בתוך שלושים יום ללידה, וכן חולה שצריך לאכול או לשתות, גם אם אין חשש פיקוח נפש כלל- מותרים לאכול ולשתות כל צרכם, אבל לא יאכלו מעדנים שאינם נצרכים (כגון קינוח או ממתקים).
איסור לימוד תורה: אסור לקרות בתורה, נביאים וכתובים, ולשנות במשנה, מדרש, גמרא, הלכות ואגדות, משום שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב". תינוקות של בית רבן בטלים בו. מותר לקרוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, תוך דילוג על פסוקי נחמה. כמו כן מותר ללמוד מדרש איכה ופרק "אלו מגלחין", וכן לקרוא בסדר היום, פרשת הקרבנות ומדרש רבי ישמעאל.
דיני רחיצה וסיכה: רחיצה אסורה בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבע במים אסור. מותר לרחוץ לכלוך (כגון טיט וצואה), וכן ליטול ידיים שחרית עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ולהעביר מים לחים על העיניים. סיכה אסורה רק לצורך תענוג, אך לצרכי היגיינה ובריאות מותר.
נעילת הסנדל: איסור נעילת הסנדל חל על נעלי עור בלבד. נעלי בגד, עץ, שעם או גומי מותרות בנעילה.
תשמיש המיטה אסור בתשעה באב, ואף לא ישן עם אשתו באותו מיטה.
מלאכה: נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, ויש המחמירים במלאכה רק עד חצות. מלאכת דבר האבד מותרת. וכן מותר לעשות מלאכה ע"י גוי.
אין שואלים שלום בתשעה באב, ואם נותנים להם שלום משיבים בשפה רפה ובכובד ראש.
אין מטיילים בתשעה באב, כדי שלא יסיח דעתו מהאבל.
אין מברכים על הבשמים בתשעה באב.
הבריאים נוהגים לישב על הקרקע וכן להניח על הקרקע את מזרן השינה, בבית הכנסת ובבית עד חצות היום ביום תשעה באב.
כל האיסורים פרט לישיבה שלא על הקרקע ופרט למלאכה לדעת האשכנזים, הם כל היום כולו, עד לצאת הכוכבים.
נוהגים לא לאכול בשר ולשתות יין גם ביום עשירי באב. יש הנוהגים עד סוף יום עשירי ויש עד חצות היום ביום עשירי.
חלק ג' - תפילה בתשעה באב
בתפילת מנחה ערב תשעה באב ובתפילות תשעה באב אין אומרים וידוי ותחנון.
תפילת ערבית וקריאת מגילת איכה: בליל תשעה באב מתפללים ערבית כרגיל, הספרדים מוסיפים "עננו" ו"נחם" בתפילת העמידה. לאחר העמידה קוראים את מגילת איכה וקינות בבכייה ובכובד ראש, ולאחריהן "ואתה קדוש" כמו במוצאי שבת.
לגבי הנחת תפילין יש המניחים בשחרית ויש במנחה. אין לשנות ולעשות בבי"כ אחד חצי מהקהל ככה וחצי ככה.
גם בשחרית הספרדים מוסיפים "עננו" ו"נחם". אחרי העמידה מוציאים ס"ת ומפטירים. אחרי שחרית אומרים איכה וקינות.
בתפילת המנחה כל העדות אומרים "עננו" ו"נחם", מוציאים ס"ת ומפטירים.