"כל הזמן במנהרות היינו בניתוק רגשי, אחרת לא היינו מצליחים להתמודד", כך אמר שורד השבי איתן מור כששיתף את סיפורו האישי במאהל 'הזיכרון והגבורה' בשדרות. מאות הנוכחים שמעו על האכזריות שחווה מרגע החטיפה, על מנגנון ההישרדות שאימץ כדי לשרוד בשבי חמאס וכיצד חווה את יום השחרור.
אין חפים מפשע בעזה
מור תיאר בפני הקהל את רגעי האימה הראשונים של השבעה באוקטובר בהם נחטף ע"י מחבלי החמאס אל תוך הרצועה: "התחילו לפוצץ אותי מכות, התחילו לחתוך לי את הגב. חשבתי שאני הולך למות", מספר מור על ההמון העזתי שהיכה אותו. "העזתים הם אכזריים. ראיתי ילד קטן פשוט אכזרי. למי שחשב שיש שם חפים מפשע - אז אין. הכל מתחיל בחינוך שלהם והעיר הזו מתוכנתת כדי לפגוע בנו".
במהלך השיחה, תיאר איתן את המניפולציות של שוביו בימים שלפני השחרור מהשבי: "הייתי בהלם כשיצאנו כי לא האמנתי. אמרו לנו שיש מו"מ אבל לא האמנו להם. ואז העלו אותנו מהמנהרה, ראיתי את זיו ועומרי, העלו אותנו לאותה דירה ופיטמו אותנו באוכל. הביאו לנו שווארמה ושתייה, אין לי מושג מאיפה היה להם שווארמה להביא לנו. הביאו לנו פיצוחים ושוקולדים. אכלנו כמו חזירים, פשוט אכלנו מלא".
"עדיף לא לחשוב על המשפחה, על החברים, על הכלבה, אלא להתרכז ברגע"
מור חשף בנוסף את המציאות הבלתי אפשרית במעמקי האדמה ואת מחיר ההישרדות הנפשי מול יום השחרור המשמח: "חשבתי שהיום בו אצא יהיה היום השמח בחיי, אבל הוא לא היה כמו שתיכננתי, כי שנתיים חסמנו את הרגש", הסביר. "זה היה נחוץ, כי במנהרה, אם היינו חושבים על המשפחה לא היינו מצליחים להתמודד. אז עדיף לא לחשוב על המשפחה, על החברים, על הכלבה, אלא להתרכז ברגע".
אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות דיברה גם היא באירוע ואמרה: "מתחמי הזכרון והגבורה מאפשרים את החיבור המתבקש בין כאב האובדן, והחיבוק הלאומי למשפחות שאיבדו את יקיריהן, ובין החיבור למורשתם של הנופלים והמחויבות להמשיך בדרכם". ניר אורבך, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית הוסיף: "השבוע הזה הוא הזדמנות להבטיח כי זיכרון הנופלים הגיבורים יהיה שזור תמיד בסיפור הזהות הלאומי שלנו".