ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת "פרשת הצוללות", בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, פרסמה היום (א') את הדו"ח המסכם שלה והגישה אותו לממשלה. הדו"ח עוסק בליקויים מערכתיים עמוקים שהתגלו בפרשת הצוללות וכלי השיט, ומשרטט תמונה מדאיגה של אופן קבלת החלטות ביטחוניות לאורך שנים, לצד שורה ארוכה של המלצות לתיקון המצב.
ממשלות ישראל נמנעו מקביעת מדיניות
על פי ממצאי הוועדה, האחריות לביטחון המדינה אמורה להיות בידי הדרג המדיני, אך בפועל ממשלות ישראל נמנעו מקביעת מדיניות ביטחונית סדורה והותירו את מערכת הביטחון לפעול בעמימות. במקום גיבוש אסטרטגיה כוללת וניהול סיכונים מסודר, התקבלו החלטות נקודתיות, ללא ראייה רחבה של צורכי הביטחון, באופן שיצר סיכון ממשי למדינת ישראל. הוועדה קבעה כי החלטות כאלה חייבות להתקבל רק לאחר תהליך מקצועי, מסודר ושקוף, שבו נשקלים כלל ההיבטים המדיניים והצבאיים - דבר שלא קרה בפרשות הרכש שנבדקו.
השופט אשר גרוניס, יו"ר הועדה, צילום: Yonatan Sindel/Flash90
המלצות הוועדה מבקשות לחייב את הממשלה לממש את אחריותה המלאה, ולקבוע מנגנון מחייב לבניין הכוח של צה"ל. במסגרת זו, הממשלה תידרש להגדיר סדרי עדיפויות ואיומים מרכזיים, צה"ל יבנה תוכנית רב־שנתית בהתאם, והכול יובא לאישור מפורש של הממשלה. הוועדה הדגישה כי לא ניתן יהיה עוד לעקוף את התהליך באמצעות מנגנונים חיצוניים או החלטות עוקפות, וכי כל יוזמת רכש - מלמטה או מלמעלה - תחויב בבחינה מקצועית מלאה בהתאם למדיניות שנקבעה.
חברי הקבינט שימשו כחותמת גומי
עוד עולה מהדו"ח כי הקבינט המדיני־ביטחוני כמעט ולא השפיע בפועל על בניין הכוח. חברי קבינט העידו בפני הוועדה כי שימשו בפועל כחותמת גומי להחלטות מערכת הביטחון. כדי לשנות זאת, ממליצה הוועדה להקים גוף ייעוץ קבוע לדרג המדיני, שיכלול אנשי מקצוע ויאפשר לאתגר את עמדות הצבא, תפקיד שלדבריה המל"ל לא מילא כראוי. הוועדה מתחה ביקורת חריפה גם על משרד הביטחון, שלמרות אחריותו, אינו מחזיק בגוף מקצועי עצמאי לגיבוש מדיניות בניין הכוח, ופועל בפועל כמבצע החלטות שמקורן בצה"ל. הפתרון שהוצע הוא הפיכת חטיבת התכנון באג"ת לגוף משותף לצה"ל ולמשרד הביטחון, שישמש מטה מקצועי עצמאי בתחום זה.
נתניהו על הצוללת החדשה של חיל הים, ספטמבר 2014, צילום: קובי גדעון, לע"מ
בפרק נוסף מזהירה הוועדה מפני התנהלות רשלנית בנושא מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לגורמים שלישיים. מדובר, לדבריה, בנושא אסטרטגי רגיש שנוהל ללא יד מכוונת ותוך סיכון ביטחון המדינה. הוועדה קראה לקביעת תהליך מחייב שיבטיח קבלת החלטות אחידה, מתועדת ומתואמת, לאחר שמיעת כל גורמי המקצוע. עוד נקבע כי שיחות ומגעים עם גורמים זרים לא תועדו כראוי, והוועדה הבהירה כי האחריות לכך מוטלת גם על שרים וראשי ממשלה. בנוסף נקבע כי המל"ל חרג מסמכויותיו וכשל בתפקידו כגוף מטה, תוך מעורבות אסורה בביצוע החלטות ובקשרים מסחריים.
חיל הים על הכוונת
הביקורת החריפה ביותר הופנתה כלפי חיל הים, שלפי הדו"ח חרג מנורמות מקובלות ברכש והצטיידות, תיאם עמדות עם גורמים מסחריים והציג נתונים מגמתיים למקבלי ההחלטות. הוועדה המליצה לרמטכ"ל לבצע תחקיר עומק על התרבות הארגונית בחיל ולעדכן את הפקודות הנוגעות למגעים בין קצינים לדרג המדיני. בסיכום קבעה הוועדה כי ליקויים דומים עלו כבר בעבר בדוחות מבקר המדינה ובוועדות שונות, אך לא טופלו כראוי. הפעם, כך נכתב, מדובר בצורך קיומי של ממש - במיוחד על רקע המציאות הביטחונית הקשה מאז 7 באוקטובר. לצד ההמלצות הגלויות, הדו"ח כולל גם מסקנות סודיות שהועברו לגורמים הרלוונטיים בלבד.
כזכור, ועדת גרוניס הוקמה בינואר 2022 בעקבות לחץ ציבורי, כדי לבחון את ההיבטים הציבוריים של פרשת תיק 3000, שעסקה ברכש צוללות וספינות מגן בין השנים 2009-2017. בין היתר נבדקו העסקאות עם חברת טיסנקרופ הגרמנית לרכישת ספינות סער 6 וצוללות מדגם דולפין, לאחר שעלו חשדות לאי־סדרים בתהליכי קבלת ההחלטות.