האקדמיה ללשון העברית החליטה, כמו בכל שנה, לחזור על העובדה המפתיעה שלפיה המילה "אקדמיה" אושרה כמילה עברית לפני יותר משבעים שנה. האקדמיה אף הרחיבה והסבירה: "השם 'אקדמיה' אושר כבר בשנת 1953 (חרף התנגדויות עזות), בתקווה שיסייע לחיזוק מעמדו של המוסד העליון ללשון העברית".
"לא לכל מילה לועזית מחפשים חלופה עברית"
עוד הדגישה האקדמיה כי: "לא לכל מילה לועזית מחפשים חלופה עברית - אין חלופות עבריות (ולא מחפשים כאלו) למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'פיצה', וכידוע גם למילה 'אקדמיה' ולמילים רבות נוספות. נוסף על כך לשאלה הזאת יש היבט היסטורי, ותאמינו או לא: אף שלמנהיגי המדינה בשנותיה הראשונות לא חסרו בעיות, הם בהחלט השקיעו זמן ומשאבי נפש בסוגיית שמו של המוסד העליון ללשון העברית וראו בה, ובצדק, עניין מהותי".
על ההחלטה להשאיר את המילה "אקדמיה" היא סיפרה, כי עם הקמת המדינה ביקש ועד הלשון להקים גוף חדש - אקדמיה ללשון - שיחליף אותו ויזכה למעמד רשמי ולסמכויות חקיקה, תוך הדגשת מחקר העברית. כבר בראשית הדרך התעוררה מחלוקת חריפה סביב השם "אקדמיה", אנשי ועד הלשון ראו בו סמל למעמדה הבין-לאומי של העברית, בעוד בן-גוריון, משה שרת ויצחק בן-צבי התנגדו לשם הלועזי. גם בדיוני החוק בכנסת המשיך משה שרת להתנגד לשם, אך לבסוף התקבלה פשרה בחוק מ־1953, שלפיה יוקם מוסד עליון ללשון ששמו "אקדמיה ללשון" והשם הסופי ייקבע על ידיו. מאז, במשך יותר משבעה עשורים, בחרה האקדמיה לשמור על השם המקורי, מתוך תפיסה שהוא כבר מושרש בשפה, בדומה למונחים לועזיים היסטוריים אחרים.