בערב יום הכיפורים נוהגים רבים להרבות באכילה, מתוך הידיעה שהדבר נחשב למצווה מיוחדת - "כל האוכל בתשיעי כאילו צם בתשיעי ובעשירי". לצד המשמעות ההלכתית, התפתחה בקרב קהילות שונות מסורת רוחנית הרואה בריבוי סעודות ביום זה סגולה בעלת כוח מיוחד - סגולה מיוחדת לזיווג. לפי המקובלים, ריבוי הסעודות מסוגל להרחיק השפעות שליליות ולפתוח שערים לשנה מבורכת.
המנהגים ליום שלפני הצום
על פי המסורת, מקובל לחלק את היום למספר סעודות קטנות - שבע במספר. בכל סעודה אוכלים כזית לחם, נוטלים ידיים ומברכים ברכת המזון בכוונה מלאה. כך נוצרת הזדמנות לברך שוב ושוב, שבע פעמים, ולכוון שהאכילה תהיה כנגד שבע הברכות שבקידושין. נהוג למרוח על הלחם ממרחים קלים, כדי שלא תיווצר תחושת שובע מהירה, וכך ניתן להשלים את כלל הסעודות במהלך היום, כולל הסעודה המפסקת.
מעבר למשמעותה כסגולה לזיווג ולברכה בבית, יש לאכילה בערב יום הכיפורים תוקף של תיקון רוחני. היא נתפסת כהזדמנות לכפר על טעויות של השנה החולפת הקשורות באכילה - בין אם באכילת מאכלים ללא הכשר מספק ובין אם בהימנעות מאמירת ברכה.