ארגון ה-OECD פרסם היום (ג') את נתוני דו"ח Education at a Glance (EAG) לשנת 2025. הדוח מתייחס ל-38 המדינות החברות בארגון, ובהן גם מדינת ישראל. הוא סוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך, השופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות ה-OECD. לפי הדוח, אף שישראל מובילה בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, היא מתמודדת עם צפיפות כיתות גבוהה במיוחד. נתון מדאיג נוסף מצביע על כך שמערכת החינוך אינה מצליחה לשמור על המורים הצעירים, המתפטרים בשיעור חריג של בין 66% ל-80% במהלך חמש שנותיהם הראשונות במערכת.
מורים צעירים מתפטרים בשיעורים חריגים
האתגרים נובעים גם מאופייה הייחודי של מדינת ישראל, המתאפיינת בשיעור ריבוי טבעי גבוה. מרבית הנתונים בדוח מתבססים על השנים 2023 ו-2024, ואילו נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך מתייחסים לשנת 2022 בלבד. הדוח מצביע גם על כך שההוצאה הלאומית על חינוך צומחת בקצב מהיר בהרבה מזה של רוב מדינות ה-OECD - עדות לעדיפות תקציבית מובהקת. לצד זאת, ניכרת מגמת שיפור בהשכלת המורים ובשיעורי ההסמכה, אולם תופעת ההתפטרות בשנים הראשונות במערכת נותרת אתגר משמעותי.
פתיחת שנת הלימודים בקצרין, צילום: Michael Giladi,Flash90
בתגובה לדו"ח, שר החינוך, יואב קיש מסר: "הדו"ח של ה-OECD מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. לשם כך אנו מובילים בימים אלה ממש ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות. המטרה ברורה, שההשקעה המשמעותית בחינוך לא 'תישחק' בדרכה הביורוקרטית לכיתה, אלא תגיע ישירות במלוא עוצמתה והיקפה לכל תלמיד, תלמידה ועובד הוראה".
לומדים יותר בצפיפות גבוהה - הנתונים המלאים:
- מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 35 מדינות בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני.
- מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון במספר ימי הלימודים בחינוך היסודי (214 ימי לימוד בחינוך היסודי בישראל בהשוואה לממוצע של 186 ימי לימוד במדינות ה-OECD). מדינת ישראל היא אחת המדינות היחידות בה מרבית בתי הספר לומדים שישה ימים בשבוע (בעיקר בחינוך היסודי)
- מדינת ישראל ממוקמת במקום השני (אחרי קוריאה) בשיעור גידול ההוצאה הלאומית לחינוך משנת 2015. בין 2015 ל-2021 ההוצאה לחינוך גדלה בכ-49% בקוריאה, בכ-44% בישראל. בטווח שנים אלה ההוצאה לחינוך גדלה בכ-16% בממוצע מדינות ה-OECD.
- מדינת ישראל במקום השני במדינות ה-OECD (אחרי צ'ילה) בצפיפות תלמידים בכיתה בחינוך היסודי. ממוצע תלמידים לכיתה בחינוך היסודי נע בין 15.0 תלמידים בקוסטה ריקה ל-30.6 בצ'ילה.
- מדינת ישראל במקום השלישי במדינות ה-OECD (אחרי לוקסמבורג וקוריאה) בשיעור ההשתתפות של ילדים עד גיל שנתיים בלמידה. אין חינוך חובה מתחת לגיל 3 באף מדינה ב-OECD.
מפתיע - במערכת החינוך בישראל פערי השכר הם לטובת הנשים
- בישראל חלה לאורך השנים עלייה משמעותית של שיעור המורים בעלי תואר שני ודוקטורט, וירידה בשיעור המורים בעלי השכלה לא אקדמית.
- שיעור המורים הלא מוסמכים בישראל נמוך מזה שבמדינות ה-OECD בחינוך הקדם יסודי ובחינוך העל יסודי.
- בישראל שיעור המורים הצעירים בחינוך היסודי גבוה יותר ושיעור המורים המבוגרים נמוך יותר בהשוואה למדינות ה-OECD.
- בישראל רובם הגדול של המורים העוזבים את מערכת החינוך פורשים לגמלאות: מתוך כל המורים העוזבים את מערכת החינוך הרוב הגדול יוצאים לפנסיה (בין כ-69% בחטיבות הביניים לכ-79% בחינוך הקדם יסודי).
- רוב המורים המתפטרים מתפטרים בחמש השנים הראשונות שלהם במערכת החינוך: שיעור זה נע בין 66% בחינוך היסודי ל-80% בחינוך הקדם היסודי.
- בישראל התלמידים בחינוך היסודי נהנים מכ-15 שבועות של חופש. בממוצע מדינות ה-OECD התלמידים נהנים מכ-13 שבועות חופש. סה"כ מספר שבועות החופש במערכות החינוך במדינות ה-OECD נע בין כ-5 שבועות בקולומביה ל-17 שבועות בלטביה.
- בישראל השכר בפועל של המורים בחינוך הקדם יסודי גבוה משל עמיתיהם ב-OECD בכ-5%.
- במערכת החינוך בישראל פערי השכר הם לטובת הנשים: נשים מרוויחות כ-8% יותר בחינוך הקדם יסודי וכ-2% יותר בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי שכר הנשים נמוך מזה של הגברים ב-2%.