בטור השבת של העיתונאי והפרשן עמית סגל בידיעות אחרונות, דיבר - כיאה לפרשן פוליטי - כל כניסתם המחודשת של עוצמה יהודית לממשלה. במיוחד, לזה של העומד בראשה, איתמר בן גביר, שחזר למשרד לביטחון לאומי.
השר בן גביר, צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
בממשלה לא התגעגעו לבן גביר
"אף אחד בממשלה לא התגעגע במיוחד לאיתמר בן גביר" כתב. "לא התגעגעו להדלפות, למהומות היומיומיות, לאיומים. הקטטה על תקציב המשטרה שנמשכה חודשים הסתיימה באחת כשחיים כץ הפך לשר לביטחון לאומי. אבל בן גביר חזר בגלל אדם אחד" טוען סגל, "נפתלי בנט".
נפתלי בנט , צילום: תומר נויברג/פלאש 90
"בשבוע שעבר הבטיח נתניהו רוב לתקציב: בלי בן גביר, עם אלמוג כהן נמנע, בלי גולדקנופף ורוט, הוא השיג יתרון של 60 תומכים מול 59 מתנגדים. על חוד התער, ובכל זאת רוב זה רוב" המשיך." אבל נתניהו לא היה שקט. הרי גם אצבע אחת די בה כדי להפיל את התקציב".
הוא ידע טוב מאוד מה לעשות באופוזיציה
"נתניהו יודע היטב מה הוא היה עושה לו הוא היה באופוזיציה, מרחק אצבע אחת מבחירות: הוא היה מנסה לקנות אותן באמצעות שריון" מפרשן. "בקואליציה התעוררה פאניקה משחזור של ליל החניונים 2020, עם שרן השכל בתפקיד שרן השכל: חברת כנסת שנעלמת ברגע האחרון ובתום חיפושים מתגלה כשהיא משוריינת ברשימה של ראש הממשלה לשעבר. כרגע יש לבנט יותר מנדטים בסקרים ממועמדים".
"כך" סיים סגל, "נסללה הדרך למרתון השיחות בין נתניהו ובן גביר. הראשון היה נואש לאצבעות והשני – להשפעה. הוא לא התרסק באופוזיציה, אבל גם לא המריא. רחוק ממוקדי הכוח, עם גיבוי מטראמפ לפעולות נחרצות, הוא עמד לשקוע אל חוסר רלוונטיות. מה יקרה לו אם המלחמה בעזה תתחדש, התקיפה באיראן תתרחש והוא יהיה עסוק בשאילתות".