שנה וחמישה חודשים מאז טבח השביעי באוקטובר, צה"ל חושף היום (ו') את תחקיר כישלון ההגנה על קיבוץ ניר עוז. לפי התחקיר, בקיבוץ ניר עוז הכשל היה כשל מערכתי כולל והתושבים הופקרו לידיהם של המחבלים במשך שעות ארוכות, עד להגעת כוחות ראשונים של לוחמי יחידת המסתערבים של מג"ב, 40 דקות לאחר שאחרון המחבלים עזב את הקיבוץ.
הגעת המחבלים לקיבוץ
על ניר עוז פשטו בין 300 ל530- מחבלים, ולמעט מחבל אחד שחוסל מהאוויר - גם לא נמצאו גופות מחבלים בשטח הקיבוץ או בסמוך אליו. בשעתיים הראשונות, עד 8:30, נכנסו כ- 130 מחבלים לניר עוז, ארבע מחלקות של הנוחבה וחוליית ג'יהאד אסלאמי אחת.
בשעתיים שלאחר מכן, עד 10:30, הגיע גל נוסף של מאות מחבלים, מחמאס, מהג'יהאד האסלאמי, מארגוני טרור נוספים ומחבלים שאינם משויכים, והם הגיעו ככוח לא מאורגן שבא לעשות פרעות באנשי הקיבוץ. בשעה 10:30 מספר המחבלים בשטח הקיבוץ הגיע לשיא, ובשעתיים שלאחר מכן הוא הלך והצטמצם, עד שבשעה 12:30 תועדו אחרוני המחבלים עוזבים את הקיבוץ.
הלוחמים הראשונים הגיעו כשאחרוני המחבלים עזבו צילום: צה"ל
למה הגיעו כל כך הרבה מחבלים דווקא לקיבוץ ניר עוז?
1. התיעודים שהופצו בהמוניהם באותו הבוקר, כולל שידור חי שביצע העיתונאי העזתי מת'נא א-נג'אר מתוך הקיבוץ, העבירו את הרושם שהקיבוץ נכבש ושאין בו כוחות, ולכן ניתן להגיע אליו בחופשיות: "אין מטוסים ואין כטב"מים, כל מי שיש לו מכונית, אופנוע, ג'יפ, שייכנס, שיבוא לעזור למוג'אהדין..."
2. על הגדר, בסמוך לניר עוז, עמד טנק מספר 3 השרוף (הטנק של עומר נאוטרה), שהפך באותו בוקר לאחד הסמלים של ניצחון חמאס. הטנק עלה באש, תיעודי החיילים שנחטפים מ מנו בחיים הופצו בהמוניהם בעזה, ועזתים רבים החלו להגיע למקום ולהצטלם עם הטנק. מחבלים רבים שהגיעו למקום, ראו המונים ממשיכים משם קדימה, על הציר המוביל לניר עוז, והצטרפו אל ההמון.
3. דרבון על ידי הנהגת חמאס לצאת ולפלוש ליישובים הישראליים: כבר בשעה 8:00 בבוקר הופצה קריאתו של מוחמד דף לאנשי עזה להצטרף למתקפה: "כל מי שברשותו רובה, יוציאו, כי הגיע זמנו. ומי שאין ברשותו רובה, יוציא סכין או גרזן או בקבוק תבערה ויבוא במשאית, טרקטור או מכונית".
איפה היה צה"ל במהלך הפשיטה?
גדוד 51 של גולני, שהוא הגדוד שקיבוץ ניר עוז היה באחריותו, היה באותו הבוקר במצב שגרה, לא קיבל כל התרעה וכלל לא עודכן בהתרחשויות הליליות. כל הגדוד מנה באותו הבוקר 182 לוחמים שנשארו שבת. בשעה 5:34 הסמג"ד, שהיה מפקד הגזרה באותו הבוקר, אמר בקשר לכוחות שביצעו כוננות: "הסופ"ש אמור להיות שקט, אין צפי להפגנות. נא לוודא כל מפקד גזרה שהכוחות שלו 100 אחוז, ואם יש להם זמן לנוח – שינוחו, במידה ויש משהו חריג אנחנו נעדכן, שתהיה שבת שלום".
עם זאת, במסגרת הכוננות הלוחמים לא התארגו לפשיטה בסדר גודל כזה, לפי תרחיש הייחוס של אוגדת עזה, בגזרתו של גדוד אחד עלולה להיות חדירה אחת בלבד בתר חיש סביר, ושתי חדירות בתרחיש חמור.
הטנק נפגע, המחנה נכבש
בשעה 6:30 היה כוח מחלקתי שכלל שני טנקים ונמ"ר, שהיו במוצב "בית לבן", כקילומטר מניר עוז. מיד באותה דקה, בהתאם לפקודות ולמה שהתאמנו מראש לעשות – שני הטנקים והנמ"ר ירדו אל הגדר כדי להרוג את המחבלים על הגדר. הם הבינו שיש מספר מוקדי חדירה, ולכן התפצלו ונעמדו ב 3- נקודות על הגדר, בכל הקו שמול נירים וניר עוז. הכוח לא היה במצב תודעתי שעד הגעתם, המחבלים כבר חצו את הגדר, והיה נדרש להגיע להגן ביישובים ולא על הגדר. בפועל, בגזרת הפלוגה היו 6 מוקדי חדירה, ובגזרת הגדוד כולו 14 מוקדים. אחד הטנקים – טנק מספר 3 – נפגע, וכל ארבעת חברי הצוות נחטפו: עומר נאוטרה, נמרוד כהן, עוז דניאל ושקד דהן. התחקיר מצא שהטנק לא היה תקין.
בשעה 6:50 במקביל לראשוני המחבלים שנכנסים לניר עוז, פושטים עשרות מחבלים גם על מחנה מו"פ. זה המחנה של אחת הפלוגות של גדוד ,51 שנמצא 3 ק"מ מניר עוז, והיו בו באותו הבוקר 34 לוחמים. המחבלים הצליחו לסגור על הלוחמים ולכתר אותם בחדר האוכל ובמיגוניות. התנהל במקום קרב גבורה ממושך, במהלכו נפלו 5 לוחמים ונפצעו עוד 12. מחצית מהלוחמים במחנה נפגעו, בהם גם המפקדים – והמחנה נכבש.
בשעה 7:06, הסמ"פ סרן עומר וולף ז"ל, נתן פקודה: "תהיו יותר בפריסה לכיוון שטח הארץ, כל עוד הם בתוך המטעים הם לא מאיימים על היישובים". וולף ז"ל היה הראשון שזיהה שלא נכון לרדת לגדר אלא צריך להיפרס בהגנה על היישובים, אך זמן קצר לאחר מכן – הוא הגיע למוצב בית לבן, נתקל שם במחבלים ונפל בקרב עם שני לוחמים נוספים, והפקודה שלו לא מומשה.
לא נותרו מפקדים בגזרה
בשעה 7:15 – פחות משעה מפרוץ המתקפה – לא נותרו מפקדים בגזרה: המח"ט נפל, הסמג"ד נפצע, מ"פ כיסופים נפצע, סמ"פ מו"פ נפל, מ"פ העתודה נפצע, מ"מ השריון נחטף, ושני המ"מים במחנה מו"פ – אחד נפל ואחד נפצע. כל ציר הפיקוד והשליטה נפגע וקרס, ולא היה אף קצין שיפקד על הגזרה. כל הלוחמים נלחמו מאותה שעה כבודדים. לא היה אף מפקד שיבצע הערכת מצב מסודרת, או יוכל לשקף כלפי מעלה את תמונת המצב בניר עוז.
למה נשכח קיבוץ ניר עוז?
המפקדות ידעו שבניר עוז נמצאים מחבלים ומתקיימים שם אירועי רצח, הרג וחטיפה, אך לא הבינו שהאירועים בניר עוז חריגים בסדר גודל יחסית למקומות אחרים, ולכן שלחו כוחות לניר עוז כמו לכל יישוב אחר שלא היה במיקוד מבצעי.
הכוחות שנשלחו לניר עוז לא הצליחו להגיע בזמן בשל חסימות האויב. הכוחות שהצליחו להגיע לבסוף – הגיעו מאוחר מדי. הכשל המרכזי של כלל המפקדות – מהחטיבה ועד המטכ"ל – אי בניית תמונת המצב שהייתה יכולה לסייע לתעדף בין יישובים שונים, ואי מיצוי המידע הקיים במערכות, שהיה מצביע על המצב בניר עוז. אם התהליכים האלה היו מתרחשים – יש להניח כי כוח היה מגיע מוקדם יותר ומצליח לפחות לצמצם מהותית את הפגיעה בקיבוץ ובתושביו.