פערים משמעותיים: מפרסום פרטים מסויימים מתוך תחקירי חיל האוויר על המחדל של השבעה באוקטובר, עולה כי בלבול וחוסר מוכנות הביאו לתוצאות שלא ייחלו להן, אך החיל תפקד באופן סביר בהתאם לתרחיש הייחוס. עם זאת, נראה כי פערים נוספים לא עמדו למבחן, לפחות לעין הציבור, למשל בתחום המודיעין. היום (ו') מפרסם העיתונאי נדב איל בעיתון ידיעות אחרונות, שבחיל האוויר, על אף הגאווה בבנק מטרות נרחב, לא ידעו היכן ממוקמים רוב משגרי הרקטות של החמאס.
איל זמיר, צילום: דובר צה"ל
כזכור, איום הפשיטה הרחבה לתוך שטח הארץ לא תורגל כיאות, בעיקר בגלל תרחיש הייחוס לפיו בצה"ל נערכים לפיגוע סמוך גדר שישלב ירי וחטיפה. ועדיין, בכל תרחיש של הסלמה עם עזה, אלפי רקטות היו אמורות להיות משוגרות אל עבר עוטף עזה ומרכז הארץ. צוות מיוחד שהוקם בתחילת המלחמה וכלל שני אנשים, שאחד מהם חתן פרס בטחון ישראל 3 פעמים, גילה שהמציאות בין הערכות המודיעין למיקום משגרי רקטות להימצאותם בפועל רחוק מאוד מהמצופה. למעשה, פחות מ- 1% מהמשגרים היו במקומות שחיל האוויר העריך.
מודיעין חסר על תרחישי ייחוס סבירים
באותו היום, על אף המגבלות, החיל הצליח להביא לרשימה של הישגים, ובהם פקודה לטיהור מרחב הגדר מאויב, ומניעה של כניסת מחבלים לעומק שטח הארץ. עם זאת, המודיעין החסר על תרחישי ייחוס סבירים ביותר מעלים תהיות שראוי שיבדקו בנוסף למחדל הפשיטה הרגלית.