עדויות מהשבי: לירי אלבג כבר זכתה להעביר שבוע שלם בארץ ואגם ברגר סוף כל סוף חגגה השבת עם הוריה אותם לא ראתה במשך 15 חודשים. כעת הן מספרות לקרוביהם לראשונה על מה שעברו בשבי, מהיום בו נחטפו, דרך החוויות הקשות עם המחבלים והרעב - ועד הרגע בו הודיעו להן שהן עומדות להתשחרר. כך למשל, לירי לא הסכימה לעזוב את אגם, בעת שהייתה אמורה להשתחרר. המחבלים שיקרו לה שהיא הולכת להצטלם לסרטון תעמולה - וכך השתיים הופרדו. את הדברים פרסמה לראשונה יולן כהן בחדשות 12.
המפגש של אגם עם לירי והתצפיתניות, צילום: דובר צה"ל
בתחילה לירי ואגם סירבו לרדת למנהרות, ולכן הוחזקו רוב הזמן מעל פני הקרקע. התצפיתניות ידעו להגיד כי מהרגע שבו נחטפו לא התקלחו למעלה מ- 40 ימים ברצף, וגם כשכן - נאלצו להתקלח במים קפואים ובהגבלת זמן. אגם ברגר ולירי אלבג הוחזקו רוב הזמן יחדיו. במשך כל תקופת השבי המחבליםששמרו עליהן שיחקו להן בראש - כשתמיד היה "שוטר טוב ושוטר רע". מדי פעם, הן סיפרו, פגשו חמאסניקים בדרג "בכיר מאוד". אגם רצתה להעביר מסר להוריה דרך החטופים שחזרו בחודש נובמבר 2023, ולכן חרטה את מספר הטלפון של אביה על כוס פלסטיק - כדי שהשבים יוכלו להתקשר להוריה ולדווח להם שהיא בסדר.
"אמרו 'אללה ירחמו' והמשיכו הלאה"
עוד סיפרו אגם ולירי שאת התאריך של היום ידעו רק מתוך האזנה לדיווחים ברדיו ובטלוויזיה, וכך גם הבינו מתי יוצאים החגים. כתוצאה מכך הצליחו להקפיד על הלכות צומות ואפילו פסח. בניגוד לדיווחים בתקשורת הערבית על המוות של סינוואר כגיבור, התצפיתניות העידו כי מי שפגשו לא התרגשו יותר מדי מהאירוע: "העזתים שפגשנו לא כל כך התרגשו מהמוות של סינוואר. הם הרבה יותר התבאסו מהמוות של איסמאעיל הנייה, שם היה באמת אבל. על סינוואר אמרו 'אללה ירחמו' ועברו הלאה; יש כאלה שאפילו אמרו שהם היו מוכנים לירות בו בעצמם".