משפחתה של דניאלה גלבוע זכתה בשבת האחרונה לאיחוד מרגש לאחר שהצעירה שנחטפה חזרה מהשבי בחלוף שנה ושלושה חודשים, בריאה ושלמה. אחרי שכולם זכו לפגוש, לחבק ולהתרגש עם חזרתה, שוחחנו עם אור אליעז - בן דודה שלקח חלק פעיל במאבק להחזרתה.
מה שלומך?
"אני באקסטזה, אין איך לתאר את ההרגשה כזאת. בת דודה שלי חזרה מהגהנום, מאוכלי האדם האלה. ואני מרגיש מדהים אבל גם באותה נשימה לא שוכח שיש עוד 90 חטופות וחטופים שמגיע להם להתאחד עם המשפחות שלהם, לחזור לישראל, להגיע הביתה, ואנחנו לא נעצור ולא נשתוק עד שכולם יחזרו".
תאר לי את הרגע שאתה מבין שדניאלה ברשימה, שהיא הולכת להשתחרר.
"זה עוד יום בלוטו ההזוי הזה שנקרא עסקת חטופים במדינת ישראל. ההמתנה לרשימות האלה והציפייה היא מורטת עצבים. אני רפרשרתי ערוץ הטלגרם "gaza now" של חמאס בלי הפסקה עד שהשמות הופיעו בערבית. למזלי למדתי קצת ערבית בבית הספר וראיתי שם את השם 'דניאל גלבוע'. שלחתי את ההודעה לכולם. זאת סיטואציה נוראית, זה מראה כמה אין לנו שליטה בסיטואציה. אני מקווה שילמדו מזה לעתיד".
אמרת שהיה כתוב דניאל. השם שלה הוא לא דניאלה?
"השם המקורי שלה הוא דניאל וככה כתוב במסמכים הרשמיים. קצת אחרי החטיפה המשפחה התייעצה עם רב והוספנו לה את האות ה' כדי לחבר אותה לאמונה ולחוזק. עכשיו זאת הבחירה שלה אם לשמור את השם הזה או לחזור לשמה המקורי. אנחנו בכל מקרה נתמוך בה".
היא ידעה בשבי ששינו לה את השם?
"לא שאלתי אותה. לא התעסקנו בזה, רצינו רק לשמוע אותה ולראות שהיא בסדר ושהיא איתנו. אנשי המקצוע אמרו לנו לתת לה לספר דברים בזמן שלה ובדרך שלה".
עשו לכם הכנה לפני שהיא חזרה, מה מותר להגיד ומה לא?
"לפני שנכנסנו לפגוש אותה, המשפחה היותר רחוקה, עשו לנו הסבר של מה מותר ומה אסור וגם לקחו לנו את הטלפונים. זה דבר מאוד נכון לעשות, אני שמח שלא היה לי טלפון ברגע הזה כי הצלחתי לחוות אותו באופן המלא ביותר שיש".
איך היה נראה המפגש ביניכם?
"נפגשנו אתמול וזה היה רגע שלא אשכח כל החיים שלי, רגע של התעלות רוח עצומה. אני בכיתי שם כמו ילד ופתאום אני קולט שהיא מחבקת אותי ואומרת לי 'הכל בסדר, תירגע, אני פה'. ראינו אישה חזקה, עוצמתית, מדהימה ביכולות המנטליות והרגשיות שלה. היא הכילה אותנו ואת ההתרגשות העצומה שלנו".
אור אליעז במפגש עם דניאלה גלבוע צילום: פרטי
מה הדבר הראשון שאמרת לה?
לא ידעתי מה אני הולך לומר לה. ציפיתי בצדק שלא יהיה לי מה לומר וזה באמת מה שקרה, פשוט חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני מעריץ שלה. לא יכולתי להגיד מעבר לזה, פשוט מעריץ שלה על העוצמה שלה ועל החוזק שלה ועל היכולת לשרוד במרתפי הגיהנום. בהמשך דיברנו יותר והיא שאלה עליי ועל בת הזוג שלי, שהפכה להיות אשתי בזמן שדניאלה הייתה בשבי. סיפרתי לה שצייצתי בטוויטר כל יום ציוץ שקורא לחזרתה שזכה למיליוני חשיפות. הייתי מאוד מרוגש ונסער, היה לי קשה לדבר. נצטרך עוד כמה פגישות כדי לחזור לדבר כמו לפני".
איך התרשמת מהמצב שלה?
"טוב בהרבה ממה שחשבתי. אמנם רואים את סימני התקופה שהיא עברה - קצת רזה, קצת חיוורת - אבל זהו. ראיתי אישה צעירה, חזקה, חייכנית, צוחקת, מכילה, אמפתית. כשאתה חושב על בן אדם שחוזר מהשבי אתה מצפה לראות איזה שלד - ראיתי בחורה גדולה מהחיים. באמת מעל לכל הציפיות שלי".
לסיום, אליעז מספר: "לאורך התקופה הזאת הכנסנו שני ספרי תורה והיו הרבה תרומות שנתרמו לכך כך. זה נתן לנו המון תקווה וכוח ואור, לעשות את הדברים האלה כדי לחזק אותה ואת האמונה שלנו. זה שדניאלה שלנו בבית לא אומר שאנחנו מפסיקים להיאבק, הפכנו להיות חלק ממשפחה של עוד 90 חטופים וחטופות ולא נעצור עד שכולם יחזרו הביתה".