חן אביגדורי: זאת הסיבה שאני ממשיך להילחם אחרי שאשתי ובתי שוחררו

כשאני שואלת את חן אביגדורי האם חייהם הצליחו לשוב למסלולם, בחלוף שנה מהשחרור, הוא משיב לי כך: "מישהו במדינה הצליח לחזור לנהל מסלול חיים שגרתי? אנחנו מדינה שלמה שרק מתה לעבור לשלב של הפוסט בפוסט טראומה, אנחנו עדיין בשלב הטראומה. אף אחד לא חזר למסלול, למה שאנחנו נחזור?". התשובה הזו מסכמת את אביגדורי: הוא אולי קיבל את מבוקשו, אך מבחינתו המשימה רחוקה מלהסתיים. עד שלא יחזרו כולם הוא לא מתכוון לעצור.

בשבעה באוקטובר חייו של אביגדורי, אז תסריטאי ועורך מוביל בעולם הטלוויזיה, השתנו מהקצה אל הקצה כשאשתו שרון ובתו נעם נחטפו מקיבוץ בארי. ב-25 בנובמבר 2023 חלה תפנית נוספת בחייו, הפעם משמחת, כשהשתיים שבו ארצה במסגרת העסקה במבצע "דלתות שמיים". למרות שמשפחתו זכתה לאיחוד המרגש, אביגדורי לא מפסיק להילחם למען שחרורם של כל החטופים והוא אחד הקולות הבולטים במאבק.

חן אביגדורי: "לא סיימתי את המאבק שלי עד שאחרון החטופים פה"

על מה שעברו אשתו ובתו בשבי הוא לא מעוניין לדבר, כמו גם על תהליך השיקום הארוך שנאלצו לעבור כששבו ארצה. בשלושת השבועות הראשונים לשחרורם לקח אביגדורי צעד אחורה מהמאבק כדי להתמקד במשפחתו, אך חזר בכל הכוח. "לא סיימתי את המאבק שלי עד שאחרון החטופים פה", הוא מצהיר, "אני עושה את זה משתי סיבות עיקריות: אני נלחמתי חמישים יום לצד אחים ואחיות שלי ממשפחות החטופים, אין מצב שאבוא ואגיד להם - את שלי שחררו אז שיהיה לכם בהצלחה. מוסרית אני לא יכול לעשות את זה. הסיבה השנייה היא שאני מאמין בכל לבי שהמאבק לשחרור החטופים הוא המאבק החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל, אם לא בתולדות הציונות כולה".

אביגדורי גם מסביר: "אנחנו לא נאבקים רק על שחרורם של 100 חטופים, מי לשיקום ומי לקבורה. אנחנו נאבקים על דמותה של מדינת ישראל. אנחנו עכשיו בצומת עם שתי דרכים: אנחנו יכולים להמשיך עם הערכים שלנו - שותפות גורל, אחריות הדדית, קדושת החיים - שנוכל לקיים רק אם נביא את כל החטופים; הדרך השנייה היא לא לבחור בזה, ושם זה כבר ארצי שינתה את פניה. מקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם".

"אם את שואלת אותי מאיפה יש לי כוחות, זו תשובה מאוד ברורה - מהמשפחות. הם הפכו להיות אחים. לא שותפי גורל, אחים. הכרתי המון אנשים נהדרים, ערכיים, מסורים, ציונים, אנושיים. אני גאה להגיד שאני חבר שלהם במאה אחוז וחבל שאלה הנסיבות".

האיחוד של שרון וחן אביגדורי. "לא סיימתי את המאבק שלי עד שאחרון החטופים פה" צילום: חיים צח /לע"מ

"יש צחוקים גם במשפחות החטופים"

אתה מצליח גם לעודד אותם?

"ברור. מכיוון שאני כבר 25 שנה מתעסק בקומדיה ויודע לייצר קומדיה, יש צחוקים גם במשפחות החטופים. יום שאני מצליח להוציא צחוק בריא ממישהי כמו עינב צנגאוקר או גלעד קורנגולד או כל אבא בן משפחה של חטוף - אני את שלי עשיתי. זה ממלא לי את הבטרייה לשבוע קדימה, ותודה לאל שזה כמעט כל יום".

יש גם הומור שחור?

"בטח. אי אפשר בלי".

גם בביתו הפרטי ההומור חזר לככב כבעבר. כבר ביום שנעם בת ה-12 חזרה הביתה, מספר אביגדורי, היא סיפרה לו בדיחה. "אצלנו בבית הילדים לא עושים מדיח, הם עושים סיבוב כוסות ואוספים את כל הכוסות המפוזרות בבית. יום אחרי שנעם חזרה מבית החולים אמרתי לה לעשות סיבוב כוסות והיא ענתה לי: 'אבא, אני חזרתי מהשבי, אתה לא צריך לבקש ממני דבר כזה'. אמרתי לה 'מותק, לי היו שתי בנות בשבי, את תלכי עכשיו ותעשי סיבוב כוסות', היא אמרה 'יאללה, שכנעת' והלכה לעשות".

אתה לא עושה לה הנחות?

"אני לא עושה לה הנחות, זה חלק מהשיקום. אנחנו מדברים על הכל, אבל השאיפה שלנו היא לחזור להיות נורמליים ככל שניתן, אז אנחנו גם לא מתעסקים עם זה יותר מדי".

"מקווים שכל מקבלי ההחלטות לא יחזרו על טעויות העבר"

עברה יותר משנה מאז השחרור של שרון ונעם. האמנת אז שייקח עוד כל כך הרבה זמן עד שתהיה עוד עסקה?

"לא, ממש ממש לא. היו תקופות שאמרתי שאוטוטו יש עסקה ולצערי מדינת ישראל לא הצליחה לנצל את ההזדמנויות שנקבו בפניה, ושילמנו מחיר מאוד מאוד יקר. 27 חטופים שנכנסו לרצועת עזה על הרגליים חזרו בשקיות. המספרים הם מאוד ברורים: מדינת ישראל הוציאה בעסקה 110 אזרחים והוציאה בחילוץ צבאי 8 חטופים".

עכשיו אתה אופטימי?

"אופטימיות זהירה לצד חשדנות מוצדקת. זה תלוי איך אני קם בבוקר ואיזה פוש אני קורא ראשון. אנחנו חושבים שיש עכשיו הזדמנות, אנחנו ממש מקווים שכל מקבלי ההחלטות לא יחזרו על טעויות העבר וילכו על עסקה שתכלול אל כל 100 החטופים. אנחנו צריכים לחשוב לא על החטוף הראשון שיחזור, אלא על האחרון - ולוודא שהוא חוזר".

"כל אדם חובש כיפה שעונד סיכת חטופים מראה שהציונות הדתית איתנו"

מה הציבור יכול לעשות כדי לעזור?

"מאבק ציבורי צריך שתהיה לו נראות, ולכן אני אני מזמין את קוראי כיפה באופן אישי להגיע לכיכר החטופים בכל יום שלישי בשעה שבע. יש עצרת 'שרים לשובם', לא פוליטית, בלי שלטים, בלי קריאות ועם מעגלי שיח מול משפחות החטופים. הייתי בעשרות מעגלי שיח כאלה עם אנשים מהציונות הדתית, זה אנשים מדהימים. כל אדם חובש כיפה או עוטה שביס שעונד סיכת חטופים מחמם לנו את הלב ומראה באמת שבניגוד לחלק מההנהגה או מי שאמור לייצג אותם בפוליטיקה, הציונות הדתית - הציבור, לא המפלגה שעקצה לו את השם - איתנו".