השופט יוסף אלרון: אלו הסיבות שהצגתי את מועמדותי לנשיא בית המשפט העליון

השופט יוסף אלרון שלח אתמול (ד') מכתב לוועדה לבחירת שופטים ובו הוא מפרט את הסיבות לכך שהגיש את מועמדתו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון למרות שיטת הסניוריטי הנהוגה בישראל. במכתב כותב אלרון כי אין לו קשר לאישיות פוליטית כלשהי, וכי יש מטרה אחת בלבד בהצגת מועמדותו.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאדרמה בבית המשפט העליון - אלרון הודיע שיתמודד על הנשיאות

  30/08/23 16:39

"הגשתי מתוך מטרה אחת בלבד"

"הבסיס להגשת מועמדותי נשען על ניסיוני הניהולי העשיר ופעילותי בתחום בתי המשפט ועל העבודה השיפוטית הרבתה המגוונת, שעשיתי במשך שנים ארוכות כשופט בבית משפט השלום, כסגן נשיא ונשיא של בית משפט מחוזי חיפה וכהונתי בבית המשפט העליון. את מועמדותי לתפקיד זה הגשתי מתוך מטרה אחת בלבד: לפתח ולהטמיע שיטות ניהול מתקדמות במערכת בתי המשפט כדי לייעל את השירות החיוני, שמערכת זו מעניקה לציבור וכן לחזק את אמון הציבור במערכת", כתב אלרון.

בית המשפט העליון , צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

"אני מאמין בכל מאודי, שהשגת מטרה חשובה זו כרוכה בהיותו של בית המשפט העליון מוסד אפוליטי, ניטרלי, מובן לציבור וחסר פניות - מוסד אשר מתמקד בעבודתו המשפטית הענפה, מבצע עבודה זו ביעילות והגינות ונמנע מלרדת לזירת ההתגוששות הפוליטית".

אלרון: "מעולם לא דיברתי בנושא עם יריב לוין"

לדבריו, "בניגוד לפרסומים אודותיי בכלי התקשורת השונים, אין לי קשר עם אישיות פוליטית כלשהי. מעולם לא עשיתי דבר על-מנת לקדם את מועמדותי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, זולת עצם הגשת המועמדות; מעולם לא שוחחתי בנושא זה או אחר עם שר המשפטים ומעולם לא ביקשתי לקבל את תמיכתו של פוליטיקאי כלשהו בקשר למינוי. תפישתי כשופט דוגלת בניתוק המשפט מפוליטיקה ובהתרחקותם של בתי המשפט ממחלוקות פוליטיות וממחנאות אידאולוגית, אשר מקימה חיץ בין קבוצות אזרחים שונות ויוצרת פילוג בעם. לפי תפישתי, בתי המשפט חייבים להבטיח שהדין יהא אחד לכולם ושכולם יהיו שווים בפני הדין".

הגשת מועמדותי לתפקיד הנשיא אינה תואמת את שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון מאז קום המדינה. אולם, שיטת הסניוריטי היא בגדר שיטה בלתי פורמלית ממנה אפשר - ולדעתי אף ראוי - לסטות במקרים המתאימים לכך בהתחשב בנסיבות הזמן והמקום. לטעמי, סניוריטי הוא בגדר שיקול במינויו של נשיא לבית המשפט העליון, אולם אין לראות בו שיקול בלעדי ומכריע - זאת על-מנת להבטיח שלכהונת הנשיא ייבחר המועמד המתאים ביותר שבאמתחתו, בין היתר, יכולת מוכחת וניסיון ניהולי משמעותי, לצד הניסיון השיפוטי (דבר שאינו מובטח כלל ועיקר בשיטת הסניוריטי); מטעמים אלה ביקשתי להיכלל ברשימת המועמדים כדי שהוועדה לבחירת שופטים תבחן, בין היתר, את מועמדותי.

"גם על מערכת בתי המשפט להתאים את עצמה לשינויים"

"לגופם של דברים, אני סבור שגם על מערכת בתי המשפט להתאים את עצמה לשינויים חברתיים וטכנולוגיים ולמשברים, שלמרבה הצער פוקדים את החברה הישראלית בשנים האחרונות. התאמת המערכת, כאמור, הכרחית לתפקודה התקין ודורשת מענה משפטי וארגוני החלטי".

"לעניות דעתי, אדם שראוי לעמוד בראש המערכת, שנדרשת לספק מענה מסוג זה, צריך להוכיח כישורים ניהוליים ומנהיגותיים, ניסיון חיים מגוון ובשלות אישית, לצד יכולותיו כשופט מקצועי. כל אלה יסייעו למערכת להתאים את עצמה למציאות המשתנה, ולפתח יכולות התמודדות עם המשברים והאתגרים השונים שנכפו עלינו. שיטת הסניוריטי, ככזאת, רחוקה מלתת מענה לצרכים בוערים אלה".

"אני מאמין שבידיי הכישורים הנדרשים למלא את תפקיד הנשיא של בית המשפט העליון בהצלחה מרובה. כל מבוקשי הוא שהוועדה תעשה את ההשוואה הנדרשת בין המועמדים העומדים לפניה לגופם של דברים, ומבלי להפעיל את שיטת הסניוריטי כמעין חזקה שאינה ניתנת לסתירה. לשם כך, אשמח להופיע בפני הוועדה כדי להציג בפניה את משנתי בכל הקשור לניהול מערכת בתי המשפט בין היתר על רקע המשברים והאתגרים עמהם נגזר עלינו להתמודד".