במהלך טיול משפחתי בנחל קנה בהוד השרון דפנה פילשטיינר בת ה-12 גילתה ממצא יוצא דופן – קמיע מצרי מסוג חרפושית, בן כ-3,500 שנה. "חיפשתי באדמה קוצי דורבן וחלוקי נחל", היא מספרת. "פתאום הרמתי אבן מעניינת. הראיתי אותה לאמא שלי והיא אמרה שזו סתם אבן או חרוז, אבל אני ראיתי עיטור והתעקשתי, אז בדקנו באינטרנט. שם זיהינו עוד תמונות של אבנים הדומות למה שמצאנו, הבנו שמדובר במשהו מיוחד והתקשרנו מייד לרשות העתיקות".
הממצא נבחן על ידי ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. הוא מתוארך לתקופת הממלכה החדשה במצרים, לפני כ- 3,500 שנה ומופיעים עליו שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. לדברי ד"ר פז, "סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא "טוב" או "מובחר". כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון".
הקמע שנמצא, צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
הקמיע עוצב בצורת חיפושית זבל, אשר נחשבה לקדושה
חרפושית היא קמיע שעוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, אשר נחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא, ולכן השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או- "להיברא".
קמעות החרפושית שנמצאו בארץ - ולעיתים שימשו כחותם, הם עדות לשלטון המצרי באזורנו לפני כ-3,500 שנה, ולהשפעתו התרבותית על האזור. "החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק", אומר ד"ר פז.
"מספקת תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור"
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד"ר עמית דגן וד"ר איילת דיין, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית בתל: "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, מספקת תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
האתר הארכיאולוגי תל קנה צילום: אוניברסיטת בר אילן
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אמר: "אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך" והוסיף: "כעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים - שם, כל הציבור יוכל להנות ממנה".