לאחר למעלה משנה בה אין נשיא קבוע בבית המשפט העליון, לשכתו של יריב לוין פרסמה על כינוס הוועדה לבחירת שופטים בהתאם להוראת בג"ץ. זאת למרות התייחסותו הקודמת של השר לפסיקה בה אמר שהיא "מנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, ומהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
שופטי בית המשפט העליון. ארכיון, צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
"מכח הפקעת סמכויות שר המשפטים"
בלשכתו של השר הכריזו על ההחלטה בנוסח שמבליט את חוסר שביעות הרצון מההכרח: "מכח הפקעת סמכויות שר המשפטים, ובהתאם לצו שניתן על ידי בית המשפט העליון בבג"צ ביום 08.09.24, מזומנת ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים ביום חמישי, כ"ז בחשון התשפ"ה, 28 בנובמבר 2024, בשעה 15:00, בלשכת שר המשפטים בירושלים".
"ניגוד עניינים חריף והפסול מעיקרו"
כזכור, לאחר פסיקה שנויה במחלוקת לפני כחודשיים, ובהרכב של שלושה שופטים לבד, קיבל בית המשפט העליון את עתירת התנועה לאיכות השלטון והורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, זאת אף על פי שהחוק מעניק לשר את הסמכות הבלעדית לכנס את הוועדה. הפסק שנתן בית המשפט בשבתו כבג"ץ ניתן על אף שהשר לוין הציג מתווה פשרה הן במינוי נשיא העליון והן במינוי שופטים חדשים לבית המשפט, אך ללא הועיל.
השר הביע ביקורת רבה על התנהלותו הכוחנית של בית המשפט ובין היתר כתב זמן קצר לאחר הפסיקה: "אנו מצויים בתקופה שלמלחמת קוממיות עצימה, ואסור שנעסוק בעת הזו בהליך מינוי כה שנוי במחלוקת. למרות זאת, דחו שופטי בית המשפט העליון את כל הצעות הפשרה שהוצעו על ידי, וכפו בצו את העיסוק בנושא זה דווקא בימים אלה. כל זאת, במחשבה שיוכלו לכפות את מינוי נשיאם באמצעות הליך הנגוע בניגוד עניינים חריף והפסול מעיקרו".
לסיום הטיח השר לוין: "מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכוח על ראשו, לא יזכה לאמון הציבור ולא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת".